אישור סופי: המפץ הרגולטורי שממתין לו שוק האשראי העסקי
ב-17.7.2026 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 24 חברי כנסת וללא מתנגדים, את תיקון מס' 6 לחוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 – תיקון שמרחיב את מודל מאגר נתוני האשראי, שפעל עד כה רק ביחס ליחידים, גם לעולם התאגידים הקטנים והבינוניים. באוצר מעריכים כי הרפורמה תחסוך למגזר העסקי כ-1.5 מיליארד ש"ח בשנה ותוריד את הריבית על אשראי עסקי בכ-1% לפחות – חיסכון שאמור להתגלגל גם להוזלת יוקר המחיה הכללי.
הצורך ברפורמה נובע מכשל מבני מוכר: כ-92% מהעסקים הקטנים והבינוניים נוטלים אשראי מהתאגידים הבנקאיים, ו-83% מהם עושים זאת מהבנק שבו מתנהל חשבונם בלבד. התוצאה היא תופעת "הלקוח השבוי" – פרמיית ריבית עודפת שמשלמים עסקים בשל יתרון המידע שיש לבנק המנהל את חשבונם על פני כל מתחרה פוטנציאלי. הפער הזה בולט במיוחד לאור המשקל הכלכלי של המגזר: עסקים קטנים ובינוניים מהווים כ-55% מהתוצר העסקי וכ-60% מהתעסוקה במשק, אך חלקם בעוגת האשראי הכוללת עומד על כ-27% בלבד.
מה בעצם מקבלים: השינויים המרכזיים בתיקון
מעבר להקמת המאגר העסקי עצמו, התיקון מביא כמה שיפורים משמעותיים גם למשקי הבית:
- קיצור תקופת "הכתם": משך הזמן שבו נתון שלילי (כגון פיגור בתשלום, צ'ק חוזר או הליך הוצאה לפועל) נשאר רשום במאגר מקוצר מ-3 שנים לשנה אחת בלבד, כדי לאפשר ללווים – פרטיים ועסקיים – להתאושש מהר יותר ולשוב לקבל אשראי בתנאים סבירים.
- סמכות חירום לממונה: בעת אירועי חירום, הממונה על נתוני אשראי יוכל להחריג באופן מיידי נתונים שליליים של לקוחות שנפגעו, כדי שמצב חירום זמני לא יתורגם לפגיעה ממושכת בדירוג האשראי שלהם.
- מנגנון ענישה מדורג: כדי לא לפגוע בעסקים ובחנויות קטנות המעניקות אשראי אגב מכירת מוצר או שירות (ולא כפעילות פיננסית עיקרית), החוק מגדיר אותם כגופים בסיכון נמוך וקובע להם קנס מופחת של 5,000 ש"ח על הפרות, לעומת קנס של עד 100,000 ש"ח המוטל על גופים פיננסיים גדולים
מאגר נתוני אשראי לעומת בנקאות פתוחה: לא אותו כלי
השאלה שעולה באופן טבעי היא איך המאגר החדש מתיישב עם רפורמת הבנקאות הפתוחה (חוק שירותי מידע פיננסי, התשפ"ב 2022), שכבר פועלת בישראל. מדובר בשתי תשתיות טכנולוגיות-רגולטוריות שאוספות מידע פיננסי על אותם גורמים ולעיתים ממקורות דומים, בזמן אמת – אך הן שונות במהות, בתכלית ובאופן התפעול.
מאגר נתוני אשראי הוא מערכת ממוסדת בפיקוח בנק ישראל, שמטרתה לרכז נתוני התחייבויות אשראי ואופן פירעונן, ולתת "קרדיט סקור" שמבוסס עליו החיתום. הדיווח למאגר הוא חובה חוקית המוטלת על מקורות מידע מוגדרים בחוק (תאגידים בנקאיים, לשכות הוצל"פ, כונס הנכסים הרשמי, בתי משפט, חברת חשמל ועוד), ומשיכת המידע ממנו מוגבלת בזמן ומותרת בעיקר למי שגם מדווח אליו.
חוק שירותי מידע פיננסי (בנקאות פתוחה), לעומת זאת, פרוש הרבה יותר רחב: הוא חל על יחידים ועסקים כאחד, ומאפשר שיתוף לא רק של נתוני אשראי אלא גם של פיקדונות, כרטיסי חיוב, חשבונות עו"ש, ניירות ערך והלוואות מגופים מוסדיים – בהתאם ל"אבני דרך" שהמערכת יוצאת לדרך עמן בהדרגה (למשל, סל חשבונות העו"ש שהיה הראשון, ולאחריו במרץ 2022 סל כרטיסי החיוב). הגישה למידע מותנית בהסכמה מפורשת של הלקוח, שיכולה להיות חד-פעמית או מתמשכת, והשירות ניתן על ידי מגוון רחב יותר של גורמים מורשים – בנקים, סולקים, בעלי רישיון למתן אשראי או לתיווך באשראי, ובפועל כיום בעיקר בנקים וחברות כרטיסי אשראי.
ההבדל המעשי בין השניים מתבטא היטב גם בצד העסקי: בעוד שמאגר נתוני אשראי מספק "ציון" מוכן שמבוסס על היסטוריית פירעון, בבנקאות פתוחה מדובר במידע גולמי יותר – תמונת מצב פיננסית רחבה שעל הגוף המקבל אותה (בנק, נותן אשראי חוץ-בנקאי או פינטק) לנתח בעצמו ולקבוע לו משקלים, כדי להגיע לחיתום איכותי ובר-קיימא. שילוב שני מקורות המידע – הציון המוכן מהמאגר, ותמונת המצב הפיננסית הרחבה מהבנקאות הפתוחה – הוא בדיוק מה שמאפשר לגופי אשראי חוץ-בנקאיים לבצע היום הערכת סיכון בזמן אמת ולהציע ללקוחות עסקיים תנאים תחרותיים לבנקים.
בנקאות פתוחה לעסקים: מהצהרת כוונות למוצרים בשוק
בזמן שהמאגר העסקי עדיין בדרך להקמה בפועל, הבנקאות הפתוחה לעסקים כבר מניבה תוצאות מוחשיות בשוק. רשות ניירות ערך החלה להעניק רישיונות ייעודיים לשירותי מידע פיננסי לחברות פינטק, ואלה מנצלות את התשתית כדי להציע לעסקים קטנים ובינוניים כלים שעד לאחרונה היו זמינים בעיקר לתאגידים גדולים – ניהול תזרים מתקדם, חיתום דיגיטלי ומסגרות אשראי מתחדשות המבוססות על שילוב בין נתוני הבנקאות הפתוחה לנתוני מאגר האשראי. בנקים, מצדם, מחויבים כיום לאפשר לעסקים להעביר את המידע הפיננסי הרלוונטי עליהם לחברות חוץ-בנקאיות מורשות, מה שמאפשר לעסקים לקבל הצעות אשראי מהירות ומדויקות יותר מבעבר.
לצד ההתקדמות בשטח, קיים גם עדכון רגולטורי ממוקד שמטרתו להסיר חסם קונקרטי בחיבור עסקים לבנקאות הפתוחה. ב-3.2.2025 פרסם משרד האוצר להערות הציבור תזכיר חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3), התשפ"ה-2025. הרקע לתזכיר הוא סל המידע האחרון שנכנס לתוקף במסגרת החוק (אפריל 2024), העוסק במידע על חשבונות של תאגידים – ובעקבותיו התגלו קשיים משמעותיים בהסמכת מורשי חתימה מטעם התאגיד למתן הרשאת גישה למידע הפיננסי שלו, בין היתר עקב חוסר אחידות בין מקורות המידע ותהליכי אישור ידניים וממושכים. התיקון המוצע נועד לטפל בכך בשני מישורים: קביעת הוראת מעבר קבועה לפיה מורשה חתימה בעל סמכות מלאה בתאגיד יוכל להעניק גישה למידע הפיננסי ללא הליך הסמכה נפרד, והארכת התקופה שבה ניתן לגשת למידע פיננסי של תאגידים באמצעות פרטי הלקוח עצמו (ולא רק דרך מערכת הממשק הייעודית) בשנתיים נוספות, עם סמכות לשר האוצר להאריכה עוד בהתאם לצורך.
המגמה הזו איננה מנותקת מהמאגר העסקי החדש – להפך, הן משלימות זו את זו. מאגר נתוני האשראי ייתן לגופי המימון "נקודת פתיחה" אמינה ומפוקחת להערכת הסיכון של עסק, ואילו הבנקאות הפתוחה תאפשר להעמיק ולעדכן את התמונה הזו ברזולוציה גבוהה יותר ובזמן אמת. עבור עסק קטן שמחפש מימון, המשמעות המצטברת של שתי הרפורמות היא פחות תלות בבנק אחד, יותר שקיפות מידע, ובסופו של דבר – סיכוי גבוה יותר לקבל הצעות תחרותיות ממספר גופים במקביל.
לסיכום
תיקון מס' 6 לחוק נתוני אשראי סוגר פער היסטורי בין העולם הפרטי לעולם העסקי בתשתית האשראי הישראלית, ומצטרף לחוק שירותי מידע פיננסי כשני נדבכים משלימים באותה מגמה רגולטורית: פירוק מונופול המידע שהיה נחלת הבנקים בלבד, לטובת שוק אשראי תחרותי יותר. ההבדל המהותי ביניהם – מאגר ממוסד וסטטוטורי מול פלטפורמת שיתוף מידע מבוססת-הסכמה – הופך אותם לכלים משלימים ולא מתחרים, ומי שיידע לשלב בין המידע ה"מסונן" של מאגר האשראי לבין המידע ה"גולמי" של הבנקאות הפתוחה, יוכל לבנות מודלי חיתום מדויקים ובני-קיימא יותר לעסקים הקטנים והבינוניים במשק.
