סקירת שנת 2025 : התפתחויות בתחום הציות למניעת שחיתות

סקירת שנת 2025 : התפתחויות בתחום הציות למניעת שחיתות

לקוחות וידידים יקרים,

אנו מתכבדים לשתף את סקירתנו בנוגע לעדכונים ולהתפתחויות המרכזיים בחקיקה, במדיניות ובאכיפה בתחום מניעת שוחד ומניעת שחיתות מן השנה החולפת. עדכונים והתפתחויות אלו צפויים להשפיע על דרישות הציות בשנת 2026 עבור חברות הפועלות בישראל ובעולם, ומדגישים את החשיבות שבתכנון יזום ובעדכון וריענון תוכניות הציות לקראת השנה הקרובה.

עדכוני רגולציה ומדיניות גלובליים

עדכונים במדיניות אכיפת ה- FCPA

ביום 10 בפברואר 2025 חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי המורה, בין היתר, על השהיה של פתיחת חלק מהחקירות החדשות הקשורות ל-FCPA למשך 180 ימים, שבמהלכם נדרש משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) לבחון מחדש את מדיניות האכיפה ולהציג סדרי עדיפויות מעודכנים, תוך דגש על אינטרסים כלכליים וביטחוניים של ארה"ב. יודגש כי הצו אינו משנה את תחולת החוק עצמו, וכי חשיפות אפשריות עשויות להמשיך להתעורר גם דרך אפיקי אכיפה מקבילים (לרבות דיני ניירות ערך, חקיקת פיקוח על יצוא, וחובות בקרות פנימיות). 

ביום 9 ביוני 2025 פרסם משרד המשפטים האמריקאי הנחיות עדכניות לאכיפת ה-FCPA, המשנות את סדרי העדיפויות. בין היתר, ההנחיות מדגישות התמקדות בקרטלים ובארגוני פשיעה חוצי גבולות; בהגנה על תחרותיות כלכלית של ארה"ב באמצעות טיפול בשחיתות הפוגעת בחברות אמריקאיות; בהגנה על ביטחון לאומי; בפרט בתחומים כגון ביטחון, טכנולוגיות רגישות ותשתיות קריטיות; ובהעמדה לדין במקרים בעלי אינדיקציות מובהקות לכוונת שחיתות, כגון תשלומי שוחד משמעותיים, שימוש במנגנוני הסוואה מתוחכמים ושיבוש הליכי חקירה.  

הקמת כוח משימה בינלאומי למלחמה בשחיתות (בריטניה-צרפת-שוויץ):

ביום 20 במרץ 2025 הודיעו בריטניה (SFO), צרפת (PNF) ושוויץ (OAG) על הקמת כוח משימה בינלאומי למאבק בשחיתות. יוזמה זו נועדה להעמיק את שיתוף הפעולה בין שלוש המדינות במאבק בשוחד ובשחיתות בינלאומית, ולתאם חקירות חוצות גבולות ביעילות. הקמת כוח המשימה ממסדת את שיתוף הפעולה המוצלח שהודגם בעבר, ומהווה איתות לחברות הפועלות באירופה על אכיפה מתואמת ובעלת פוטנציאל מחמיר.

מדינות בארה"ב מאותתות על שימוש בחקיקה מקומית כחלופה/השלמה לאכיפת ה-FCPA

ביום 2 באפריל 2025 פרסם המשרד של תובע מדינת קליפורניה חוות דעת לפיה ניתן להשתמש בחוקים מקומיים כדי למלא חללים אפשריים באכיפה הפדרלית. בדומה לכך, התובע המחוזי של מדינת ניו יורק הצהיר כי בסמכותו להעמיד לדין בגין עבירות שוחד ושחיתות מקומיות.

ה-SFO משיק מסלול דיווח עצמי חדש (Self-Reporting) בתיקי שוחד:

ביום 24 באפריל 2025 פרסם ה-SFO הנחיות חדשות המציעות לעסקים מסלול ברור להימנע מהעמדה לדין בתיקי שוחד. חברה החושדת שביצעה עבירה ומשתפת פעולה באופן מלא עם החוקרים, תוכל לצפות שתוזמן למשא ומתן על הסכם DPA במקום לעמוד לדין. ההנחיות מבהירות מה נחשב "שיתוף פעולה אמיתי", הכולל שמירת חומרים פיזיים ודיגיטליים, הצגת העובדות ושיתוף מוקדם של ה-SFO בכל חקירה פנימית. כמו כן, ההנחיות מציגות דוגמאות למצבים הנחשבים להתנהגות שאינה משתפת פעולה, כולל ניסיונות למזער או לטשטש את מעורבותם של אנשים פרטיים.

הנחיות  ה-DOJ  למינוי מפקח ציות חיצוני  בהסדרים עם חברות  

ביום 12 במאי 2025 פרסם משרד המשפטים האמריקאי מסמך עדכון הנחיות המחדד את מדיניות חטיבת הפלילים בנוגע למינוי מפקח ציות חיצוני בהסדרים עם חברות ואת אופן הפיקוח עליו. מפקח חיצוני נועד להפחית את הסיכון להישנות עבירות ולהבטיח יישום תוכנית ציות אפקטיבית, אך יש להגביל את רמת הפיקוח שלו כדי לצמצם עלויות ולמנוע פגיעה בפעילות העסקית. מסמך ההנחיות מפרט את השיקולים להחלטה על מינוי מפקח, כאשר בראשם עומד הסיכון להישנות התנהגות פלילית הפוגעת באינטרסים הכלכליים. במסמך נכללים גם מנגנונים לצמצום עלויות ולמניעת חריגה מסמכות. לבסוף, המסמך מגדיר את תהליך הבחירה הפורמלי של מפקח הציות.

עדכון תוכנית האכיפה של ה- DOJ של לעבירות צווארון לבן ותמריצים לגילוי מרצון  

ביום 12 במאי 2025 עדכנה המחלקה הפלילית במשרד המשפטים האמריקאי את עמוד תוכנית הפיילוט לתגמול חושפי שחיתויות תאגידיים, כחלק מפרסום תוכנית האכיפה החדשה לעבירות צווארון לבן. במסגרת תוכנית זו עודכנה מדיניות האכיפה לגילוי מרצון, במסגרתה הוגדלה ההנחה בקנסות עד 75% מגובה הקנס המינימלי עבור חברות שישתפו פעולה באופן מלא ויבצעו תיקון, וכן תתאפשר סגירת תיק ללא עונש כספי לחברות שידווחו מרצון בטרם נחשפו על ידי הרשויות, בהתקיים התנאים המפורטים. המטרה היא לתמרץ תאגידים לדווח מרצון, לקחת אחריות ולהשתקם, תוך שיתוף פעולה מלא עם הרשויות.

האיחוד האירופי – דו"ח שלטון החוק (Rule of Law Report) ומגמות חיזוק מניעת שחיתות:

ביום 8 ביולי 2025 פרסם האיחוד האירופי את דו"ח שלטון החוק לשנת 2025, שבו הוצגה מגמה חיובית במספר תחומים, ובכללם חיזוק מדיניות מניעת שחיתות, הגדלת תקציבים וחיזוק מערכות המשפט. עבור תאגידים הפועלים באירופה, מגמות אלה משתקפות, בין היתר, בהעמקת ציפיות לגילוי, שקיפות והטמעת מנגנוני ציות אפקטיביים, ובשונות בין מדינות החברות בנוגע לרמות אכיפה בפועל.

רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) – הקמת כוח משימה חוצה גבולות למאבק בהונאות:

ביום 5 בספטמבר 2025 הודיע ה-SEC על הקמת צוות משימה שיחזק ויגביר את מאמצי האכיפה לזיהוי ולהילחם בהונאות חוצות גבולות הפוגעות במשקיעים אמריקאים. מיקוד מוגבר בשומרי סף, בדיוק הדיווח החשבונאי ובקרות פנימיות של חברות זרות עלול להשפיע בעקיפין גם על חשיפות בהיבטי שוחד ושחיתות – בפרט במסגרת רכיבי ה-"books and records" והבקרות החשבונאיות שבמסגרת ה-FCPA. כל ליקוי שייחשף במערך הבקרה עשוי לשמש כנקודת כניסה לבחינת תשלומים, שימוש במתווכים ועמידה באמות מידה חשבונאיות.

האיחוד האירופי – התקדמות לעבר מסגרת אחידה למניעה והעמדה לדין בעבירות שחיתות (Anti-Corruption Directive – בתהליך):

בהמשך להתפתחויות קודמות בתחום, ביום 2 בדצמבר 2025 פרסם האיחוד האירופי ידיעה אודות הסכם כללי נגד שחיתות שהושג בין הפרלמנט של האיחוד האירופי לבין מועצת האיחוד. החוק המוצע מיועד להחליף שני חוקים נפרדים של האיחוד האירופי (האחד משנת 2003 העוסק בשחיתות במגזר הפרטי והשני משנת 1997 בנושא שחיתות בה מעורבים פקידי האיחוד או פקידי מדינות חברות). הנקודות המרכזיות בהסכם כללו הצגת הגדרות אחידות לעבירות שחיתות (לרבות שחיתות אקטיבית ופסיבית), עונשים פליליים מינימליים, אחריות פלילית של חברות במצבים שבהם עובדי החברה מבצעים עבירות שחיתות לטובתה ועוד. החקיקה עדיין מצויה בתהליך, והצעד הבא הוא אישור ההסכם בפרלמנט ובמועצה הרשמית לפני כניסתו לתוקף.

בריטניה – פרסום מדדים לזיהוי שחיתות (SFO/IFBT):

ביום 22 בדצמבר 2025 פרסם ה-SFO יחד עם צוות המשימה הבינלאומי למאבק בשוחד זר (IFBT) הנחיות לזיהוי אינדיקטורים פוטנציאליים לשוחד מחו"ל. ההנחיות מדגישות גורמים שעשויים להצביע על פעילות שוחד זרה, במטרה לסייע לעסקים ולאנשי מקצוע הפועלים במגזרים עתירי סיכון לזהות דפוסים מדאיגים. בהיבטי ציות, מדובר 'דגלים אדומים' כגון עמלות חריגות, מסלולי תשלום לא שגרתיים, תיעוד חסר, שירותים עמומים   שנועדו לאפשר מניעה מוקדמת, ולא רק תגובה בדיעבד.

פרסום מדד השחיתות העולמי 2025 (CPI):

ביום 10 בפברואר 2026 פרסם ארגון Transparency International את מדד השחיתות העולמי השנתי (Corruption Perceptions Index – CPI) עבור שנת 2025, המדורג את תפיסת רמת השחיתות במגזר הציבורי בכ-180 מדינות, ומשמש כלי עזר מקובל להערכת סיכוני פעילות במדינות שונות. ישראל קיבלה ציון 62 מתוך 100 (כאשר 0 מציין רמת שחיתות גבוהה מאוד ו-100 מציין ניקיון כפיים מוחלט), ירידה של שתי נקודות לעומת השנה הקודמת, ומוקמה במקום ה-35 מתוך 180 מדינות. בהיבטי ציות, המדד אינו יוצר חובה משפטית כשלעצמו, אך הוא משמש אינדיקציה רלוונטית לתיעדוף בדיקות נאותות, בקרה על מתווכים ותכנון ביקורות במדינות בעלות פרופיל סיכון גבוה יותר.

עדכוני רגולציה ומדיניות מקומיים

חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון 12), התשפ"ה-2025 – הרחבת היקף החרמה והקפאת נכסים:

ביום 19 במרץ 2025 הוגשה לכנסת ישראל הצעת חוק לתיקון חוק עזרה משפטית בין מדינות, במטרה להתאים לסטנדרטים בינלאומיים. בהצעה זו הוצע להרחיב את סמכויות החרמת והקפאת נכסים של ישראלים החשודים או שהורשעו בעבירה במדינה זרה. במתכונת שקדמה להצעת החוק, כאשר התנהל הליך נגד אזרח ישראלי במדינה זרה בגין עבירות שונות, שעשויות להתקשר לעבירת שוחד (כגון הלבנת הון), אותה מדינה יכלה לבקש מישראל להחרים את הרכוש הקשור לעבירה. הצעת החוק החדשה מציעה לאפשר להחרים רכוש שווה ערך, גם אם אינו קשור ישירות לעבירה. הצעת החוק פורסמה ברשומות, לאחר מכן ,ומסייעת לישראל ליישר קו עם סטנדרטים בינלאומיים.

משרד הביטחון קורא ליצואנים ביטחוניים לפתח תכנית ציות למניעת שוחד ושחיתות

ביום 18 בנובמבר 2025, מנכ"ל משרד הביטחון פרסם מכתב ליצואנים הביטחוניים ובו קרא להם לגבש תוכנית ציות למניעת שוחד ושחיתות. המשרד מדגיש את חשיבותה של מדיניות מניעת שוחד ושחיתות בייצוא הביטחוני. הפנייה מגיעה על רקע מחויבותה של ישראל למאבק בשחיתות, לצד הצורך של יצואנים ביטחוניים להחזיק בתוכנית למניעת שוחד ושחיתות. מנכ"ל המשרד ביקש גם מיצואנים שכבר מיישמים תוכניות למניעת שוחד ושחיתות לשוב ולבחון את הנהלים, לעדכנם, ולוודא את יישומם היעיל במסגרת פעילותם.

מבקר המדינה ממליץ להדק את הפיקוח על מקדמי שיווק בעסקאות יצוא ביטחוני

ביום 2 בדצמבר 2025, פרסם מבקר המדינה את דו"ח הביקורת השנתי על מערכת הביטחון. כחלק מהנושאים בהם עסק הדו"ח, נכלל גם נושא הפיקוח של משרד הביטחון על השימוש של החברות הביטחוניות במקדמי שיווק בעסקאות יצוא.

עיקרי ההמלצות:

  • על מנכ"ל משרד הביטחון לפעול בהקדם לגיבוש המלצות שיתוו את מידת מעורבות משרד הביטחון בפיקוח על השימוש של חברות ביטחוניות במקדמי שיווק, לרבות סוגיית העמלות.
  • על מנכ"ל משרד הביטחון לבחון החלת כללי ציות מינימליים בנושא שוחד ושחיתות שעל חברות בינוניות וקטנות לאמץ וליישם, לרבות בנוגע לבדיקת נאותות של מקדמי שיווק.
  • על מנכ"ל משרד הביטחון וראשת אפ"י לקבוע האם ובאיזה אופן יפקחו על תוכניות ציות של חברות ביטחוניות בינוניות וקטנות, לצד הקמת מאגר ממוחשב לניהול מידע על תוכניות ציות.
  • יש לבחון מתן הצהרות מפורטות על מקדמי שיווק במסגרת הסכמים הנוגעים לייצוא ביטחוני.
  • על מנכ"ל משרד הביטחון והיועמשי"ת של מערכת הביטחון לפעול להגדרת קריטריונים ברורים לדרישת הצהרות פרטניות מבעלי תפקידים בחברות ביטחוניות בכל הנוגע לשימוש במקדמי שיווק.
  • על אפ"י לבנות מאגר מידע מלא לגבי הגורמים הפועלים כמקדמי שיווק של החברות הביטחוניות, הישראלים והזרים, לרבות רישיונות שיווק שקיבלו או רישיונות השיווק והיצוא ששמם הוזכר בהם.
  • יש לקבוע את מידת המעורבות הנדרשת של דירקטוריונים באישור התקשרויות עם מקדמי שיווק, במיוחד במקרים שבהם זהות מקדם השיווק או היקף העמלה חריגים (בהתאם לקריטריונים שייקבעו).
  • יש לטפל בניגודי עניינים של מקדמי שיווק, במיוחד גורמים בכירים לשעבר במשרד הביטחון, ולדרוש מסירת מידע על עמידה בחוק הצינון.
  • יש להסדיר את  העמלות למקדמי השיווק בעסקאות ייצוא ביטחוני של חברות ביטחוניות.
  • יש להסדיר את ממשק עובדי משרד הביטחון עם מקדמי שיווק של החברות הביטחוניות ולאסור על השתתפות מקדמי שיווק בפעילויות שמארגנים אגפי משרד הביטחון.
  • יש להסדיר את פעילות משרד הביטחון להבטחת עמידת חברות ביטחוניות בהנחיות ה-OECD, בכל הנוגע לעיגון בהוראות משהב"ט את כלל הפעולות הנדרשות למניעת שוחד ושחיתות בעסקאות יצוא ביטחוני ואת הגורמים האחראים לביצוען, לרבות גורם מתכלל.

אירועי אכיפה מקומיים בולטים בשנת 2025

העסקה כאמצעי שוחד: הרשעת חברה ומנהלה במתן שוחד לבכיר בעיריית אילת ובעבירות מס חמורות (ת"פ 55295-11-21)

ביום 21 בינואר 2025, בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע חברת אבטחה ומנהלה במתן שוחד, מרמה והפרת אמונים, וניהול ספרי חשבונות כוזבים. השוחד ניתן באמצעות העסקתו של בכיר בעירייה (מנהל אגף הספורט) כמנהל אירועים מטעמה, ותשלום שכר עבור עבודה זו. בית המשפט קבע כי העסקה זו, אשר בוצעה בידיעת המנהל על תפקידו הציבורי של הבכיר ועל יכולתו להשפיע על עסקיה של החברה מול העירייה, מהווה מתת אסור . בנוסף, ההרשעה התבססה על עבירות מס חמורות לפי פקודת מס הכנסה. נקבע כי החברה ומנהלה ניהלו ספרי חשבונות כוזבים בכך שהעבירו חלק משכרו של הבכיר לחשבונות הבנק של בניו, וזאת לבקשתו, על מנת לסייע לו להתחמק מתשלום מס מלא . בית המשפט ראה במנגנון זה, שנועד להעניק לבכיר טובת הנאה כספית נוספת, חלק בלתי נפרד ממעשה השוחד . פסק הדין מדגיש כי "שוחד" יכול להתגלם גם בתשלומים הנחזים כלגיטימיים, כגון שכר, כאשר הם ניתנים לגורם בעל השפעה בתמורה לקידום אינטרסים. כמו כן, הוא מהווה תמרור אזהרה לחברות כי שימוש במנגנוני מס כוזבים להסוואת או העברת תשלומים פסולים אינו עבירה טכנית, אלא עבירה פלילית חמורה העומדת בפני עצמה ומחזקת את יסודות עבירת השוחד.

בית המשפט הרשיע במסגרת הסדר טיעון בפרשת שוחד במועצה האזורית מטה יהודה

ביום 3 בדצמבר 2025, הרשיע בית המשפט  החברה ובעל השליטה בה המסגרת הסדר טיעון בעבירה של מתן שוחד לראש המועצה האזורית מטה יהודה לשעבר.  במהלך השנים 2010-2015 קיבלה החברה מידע פנים חסוי והשפיע על תנאי סף במכרזי תשתית ובינוי במועצה, שבהם זכתה החברה. בתמורה לקידום אינטרס החברה, ניתן לראש המועצה שוחד במזומן בסך 200,000 ₪

 תחת הסדר הטיעון נגזר על בעל המניות 22 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי משמעותי בסך 3,000,000 ₪. על חברת "מגנזי תשתיות" הוטל קנס סמלי בלבד. בהחלטתו ציין השופט כי ההסדר מאוזן בהתחשב בחומרת עבירת השוחד והשחתת המינהל הציבורי מחד, אל מול הקשיים הראייתיים בתיק, החיסכון בזמן שיפוטי ניכר והרכיב הכלכלי הכולל ששילם הנאשם (כ-25 מיליון ש"ח בשני תיקים מקבילים) מאידך.

אירועי אכיפה גלובליים בולטים בשנת 2025

ה-SFO האשים סוכן ביטוח בריטי בכישלון במניעת שוחד בינלאומי (סעיף 7 לחוק השוחד הבריטי):

ביום 17 באפריל, 2025 פרסם ה-SFO הודעה לפיה חברת United Insurance Limited הואשמה בכישלון למנוע שוחד לפי סעיף 7 לחוק Bribery Act 2010 הבריטי, בגין תשלומים שביצעו מתווכים בארה"ב לפקידי ממשל באקוודור בין אוקטובר 2013 למרץ 2016, לטובת השגת חוזי ביטוח בסך 38 מיליון דולר. מדובר במקרה תקדימי שבו ייבחן בבתי המשפט טיעון ההגנה האם החברה עשתה את כל הנדרש למניעת שוחד (adequate procedures). הדיון הבא צפוי להתקיים במאי 2026.

שוחד מסחרי כעבירת הונאת שירותים – פרשת פיפ"א

ביום 2 ביולי, 2025 בית המשפט לערעורים בארה"ב החזיר לדיון בבית המשפט המחוזי את סוגיית פרשת השחיתות של פיפ"א, וקבע כי "עבירת הונאת שירותים" (1346) חלה גם על שוחד מסחרי בינלאומי. מאוחר יותר, ביום 9 בדצמבר 2025 הוגשה מטעם המדינה בקשה להחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי לטובת מחיקת כתב האישום מטעמי צדק ו"שיקול דעת תביעתי". ביום 12 בינואר 2026 אישר בית המשפט העליון את הבקשה. הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי בו תידון הבקשה למחיקת כתב האישום.

החלטה שלא להעמיד לדין את Liberty Mutual בגין הפרות FCPA (Non-Prosecution):

ביום 7 באוגוסט 2025 הודיע משרד המשפטים האמריקאי, בשיתוף פרקליטות מחוז מסצ'וסטס, על החלטה שלא להעמיד לדין את Liberty Mutual בגין הפרות FCPA, אף שנמצא מידע כי בין השנים 2017-2022 שולמו באמצעות חברת הבת ההודית (LGI) שוחד בהיקף של 1.47 מיליון דולר לפקידים בשישה בנקים בבעלות המדינה, במטרה לקבל או לשמר עסקים. התשלומים הוסוו כהוצאות שיווק ובוצעו גם באמצעות מתווכים. ההחלטה התקבלה בהתאם למדיניות האכיפה והגילוי העצמי מרצון שעודכנה במאי 2025. משרד המשפטים הבהיר כי ההסדר אינו מקנה חסינות ליחידים, ובמקרה של מידע חדש המדינה רשאית לפתוח מחדש את החקירה.

מקרה זה מדגים את התמריצים העומדים בפני חברה בבואה לגלות מרצון ולשתף פעולה באופן מלא עם הרגולטור, לצד המשך הסיכון ברמת היחידים.

קבוצת Smartmatic מואשמת בעבירות שוחד והלבנת הון בפיליפינים (כתב אישום בארה"ב):

ביום 16 באוקטובר 2025 פרסם משרד התובע המחוזי בפלורידה הודעה על הגשת כתב אישום נגד חברת SGO Corporation Limited (המוכרת כחלק מ-"Smartmatic"), שלושה ממנהליה ויו"ר ועדת הבחירות לשעבר בפיליפינים (COMELEC), בגין קשירת קשר לתשלום שוחד והלבנת הון בסכום העולה על מיליון דולר בין השנים 2015-2018, במטרה להשיג ולשמר עסקאות ותשלומים מיטיבים מול COMELEC בנוגע למכרזים וחוזים הקשורים לבחירות 2016. לפי הנטען, השוחד מומן באמצעות "קרן שחיתות" שנוצרה מהגדלת יתר של עלות המכונות שמכרה החברה, וההסתרה בוצעה באמצעות שפה מקודדת, חוזים כוזבים והסכמי הלוואה פיקטיביים. הכספים הועברו דרך חשבונות באסיה, אירופה וארה"ב. האישומים כוללים קשירת קשר להפרת ה-FCPA, הפרת FCPA, קשירת קשר להלבנת הון ואישומים להלבנת מכשירים כספיים בינלאומית. בין הנאשמים נמצא אזרח בעל אזרחות ישראלית וונצואלית, בגין קשירת קשר להלבנת הון והלבנת מכשירים כספיים בינלאומיים.

מקרה זה ממחיש את הסיכון שחברה חשופה אליו גם דרך שרשרת התקשרות עקיפה. עמלות ייעוץ, הנחות חריגות, הסכמי הלוואה ותמחור גבוה עלולים להיחשב כדגלים אדומים ולגרור חובות ציות מצד בנקים ושותפים.

איש עסקים אמריקאי הורשע בשוחד פקידי ממשל מקסיקנים (PEMEX):

ביום 5 בדצמבר 2025 הורשע איש עסקים אמריקאי בגין מעורבות בשוחד פקידי ממשל מקסיקניים בחברת הנפט הממשלתית PEMEX ובחברת הבת PEMEX Exploracion Produccion, וצפוי לעונש מקסימלי של 15 שנות מאסר. על פי מסמכי בית המשפט, בין השנים 2019 ועד 2021 שולמו מעל 150 אלף דולר בשוחד על ידי איש העסקים ושותפיו לפקידים בחברה הבת, במטרה לשמור על חוזים ולהשיג יתרון בלתי הוגן. השוחד ניתן במגוון דרכים, כולל תשלום מזומן, מוצרי יוקרה ופריטים יקרי ערך נוספים.

מקרה זה מזכיר כי את האחריות האישית שחלה על נותני שוחד וכן כי  שוחד אינו מתקבל רק בצורת כסף מזומן, אלא גם בשווה כסף כגון מתנות יקרות ערך.  

חברת (TIGO Guatemala Millicom) שילמה קנס להסדר חקירה בפרשת שוחד בינלאומית:

ביום 12 בדצמבר 2025 הודיע משרד המשפטים האמריקאי כי חברת TIGO Guatemala, חברת בת של Millicom, שילמה בנובמבר 2025 למעלה מ-118 מיליון דולר כדי ליישב חקירה בפרשת שוחד בינלאומית, ונכנסה להסכם העמדה לדחייה לדין (DPA) לשנתיים בקשר לכתב אישום בדרום פלורידה בגין קשירת קשר להפרת הוראות FCPA. לפי ההודעה, בין 2012 ל-2018 הפעילה החברה תכנית שוחד שיטתית שכללה תשלומי מזומן חודשיים לחברי קונגרס בגואטמלה או לאנשי האבטחה שלהם, בתמורה לקידום אינטרסים רגולטוריים וחקיקתיים של החברה, ,תוך שימוש באמצעי הלבנת הון כדי להסוות את הפעילה, תוך עירובם של קרטלים מקומיים. במסגרת ההסדר נקבע קנס פלילי של 60 מיליון דולר וחילוט מנהלי של כ-58.2 מיליון דולר, לצד התחייבויות לשיתוף פעולה ולחיזוק מערך הציות.

בין היתר, מקרה זה מדגיש כי גם כאשר קיימת פנייה מוקדמת לרשויות, החברה עלולה שלא ליהנות מהקלות מלאות אם שיתוף הפעולה נחסם או מתעכב, וכי חיזוק שליטה, בקרה וציות הם תנאי הכרחי לצמצום חשיפה.

אירועי אכיפה מהבנק העולמי – Cross-Debarment והקשחת דרישות הציות:

במהלך שנת 2025 פרסם הבנק העולמי מספר הסדרי פשרה והשעיות בגין שחיתות ומרמה, כאשר המגמה המרכזית היא החמרה בדרישות הציות: הבנק אינו מסתפק בהרחקה מהשוק, אלא מחייב חברות להוכיח בניית מנגנוני מניעת שחיתות פנימיים כתנאי לביטול או להפחתת ההרחקה.

הבנק העולמי השעה את חברת Panaque S.R.L בשל מתן שוחד וניגוד עניינים:

ביום 19 במרץ 2025 הודיע הבנק העולמי על השעיית חברת Panaque S.R.L האיטלקית ומנהלה לתקופה של שנתיים. ההחלטה התקבלה בעקבות חקירה שמצאה כי החברה הייתה מעורבת ב"פרקטיקות של שחיתות וקנוניה" במסגרת פרויקט חקלאי במונטנגרו.

קבוצת הבנק העולמי השעתה את חברת L.S.D. Construction & Supplies בשל מעשי מרמה:

ביום 28 במאי 2025 הודיע הבנק העולמי על השעייתה של חברת התשתיות הפיליפינית L.S.D. Construction & Supplies לתקופה של 54 חודשים, לאחר שחקירה חשפה רשת של שחיתות ומרמה בפרויקט לפיתוח כפרי. החקירה העלתה כי החברה השתמשה בפרקטיקות של "קנוניה" ו"שחיתות", שכללו תשלומים אסורים לגורמים רשמיים וחוזים סודיים להטיית מכרזים. על פי ממצאי הבנק, החברה השתתפה בפרקטיקה של שחיתות בכך שביצעה תשלום אסור לגורם רשמי במטרה להבטיח את זכייתה בחוזה ולאשר את החשבוניות שלה.

קבוצת הבנק העולמי השעתה את חברת GenKey Solutions B.V:

ביום 8 ביולי 2025 הודיעה קבוצת הבנק העולמי על השעייתה של חברת GenKey Solutions B.V ההולנדית לתקופה של 18 חודשים, בשל מעורבותה בפרקטיקת מרמה בפרויקט סיוע הומניטרי בליבריה. על פי ממצאי הבנק, החברה כשלה בדיווח על עמלות לסוכנים עקב ליקויים בבקרות הפנימיות, דבר המהווה הפרה של הנחיות הרכש הבינלאומיות. במסגרת הסדר פשרה הודתה החברה באחריותה והתחייבה לאמץ תוכנית ציות מחמירה כתנאי לסיום ההשעיה; ההשעיה הופחתה על רקע שיתוף פעולה, אך החברה עודנה חשופה למנגנון הפסילה הצולבת.

עדכון זה מציג התפתחויות נבחרות בתחומי מניעת שוחד ושחיתות אשר עשויות לסייע בהיערכות לתוכניות ציות ובהערכת חשיפות. אין מדובר בסקירה ממצה של כלל העדכונים שנכנסו לתוקף או של כלל פעולות האכיפה בשנת 2025. המידע מובא לצרכים כלליים בלבד, ואין להסתמך עליו בנסיבות קונקרטיות ללא קבלת ייעוץ משפטי..

חדשות נלוות