Lending & Trending – April 2022

לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,

אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחום המימון והבנקאות לחודש אפריל 2022, ובו תמצית של עדכוני חקיקה, רגולציה ופסיקה בתחום הבנקאות והפיננסים.

עדכוני חקיקה

הגברת הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים – סמכויות מקבילות 

פורסם תזכיר חוק לתיקון חוק איסור הלבנת הון (מתן סמכות פיקוח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותים פיננסיים) (תיקון מס' …), (התשפ"ב-2022) (ביום 30.3.2022).

מטרת התיקון הינה הגברת הפיקוח על סקטור נותני שירותים פיננסיים, באמצעות קביעתה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור כגורם מפקח על נותני השירותים הללו, וזאת בנוסף ובמקביל לסמכות הפיקוח הנתונה היום לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. 

בשל היות הרשות למניעת הלבנת הון מודיעינית בעיקרה (ולא רשות מפקחת), ועל-מנת שלא להכביד הכבדה יתרה על נותני השירותים הפיננסיים, נקבעו בתזכיר מספר עקרונות להבטחת פיקוח מיטבי ויעיל:

  • חיוב הרשויות המפקחות בשיתוף פעולה ובתיאום הדוק, שיעוגנו בנוהל עבודה ייעודי;
  • מתן זכות ראשונים לרשות שוק ההון לקבוע את רשימת הגופים עליהם תפקח באותה השנה; 
  • תיאום תכנית ביקורת שנתית למניעת ביקורות מקבילות מאת יותר ממפקח אחד באותה השנה; 
  • ביצוע פיקוח מבוסס סיכון; 
  • קביעת מדיניות אחידה בין הרשויות המפקחות בהטלת העיצומים הכספיים;
  • הפרדה מבנית ומלאה בין אגף המודיעין לבין אגף הפיקוח ברשות למניעת הלבנת הון, שמירת המידע המודיעיני במאגרי הרשות ככזה, ומסירתו לגורמי הפיקוח רק בהתאם להוראות החוק. 

הרקע לתיקון הינה החשיפה הגבוהה בסקטור נותני השירותים הפיננסיים לסיכונים של הלבנת הון ומימון טרור, והפער במועילות הפיקוח לו הם נתונים, כולל ביחס לאמות הפיקוח הנדרשות מאת ה-FATF (Financial Action Task Force). 

דברי ההסבר לתזכיר מדגישים את חשיבותו של סקטור נותני השירותים הפיננסיים, שהידוק הפיקוח עליו אמור להקל על בנקים וגופים פיננסיים נוספים להתממשק עמו, וזאת להגברת התחרות והרחבה של הספקת השירותים. 

לנוסח תזכיר החוק לחצו כאן. נציין שתזכיר החוק פורסם להערות הציבור, אותן ניתן להעביר עד ליום 18.4.2022. 

משרדנו מלווה מספר רב של גופים הפועלים בתחום השירותים הפיננסיים ועוקב אחר ההתפתחויות הצפויות בתחום זה. אנו מרכזים הערות לתזכיר החוק ומזמינים אתכם להעביר אלינו את ההערות שלכם לטיוטה זו, ואנחנו נרכז את הערותיכם ונעביר אותם למפקח על הבנקים.

עדכוני רגולציה

1. הגשת בקשה לרשות שוק ההון לאישור מבטח כנותן שירות מידע פיננסי

פרסום חוזר הפיקוח על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בנושא הוראות לנותני שירות מידע פיננסי (ביום 15.3.2022).

מטרתו של החוזר הינה הנחיה לגופים הפיננסיים שהינם מבטחים, כי ממועד החוזר ניתן להגיש בקשה לקבלתו של אישור הממונה על רשות שוק ההון, וזאת בהתאם לחוק שירותי מידע פיננסי (התשפ"ב-2021) (אשר עתיד להיכנס לתוקף ב-14.6.2022). 

לפי החוק, פטור מבטח מדרישת הרישוי כ"נותן שירות מידע פיננסי" מאת הרשות לניירות ערך, ויוכל לפעול כנותן שירות שכזה בכפוף לאישור שיתקבל מאת רשות שוק ההון.

שירות מידע פיננסי מתאפשר באמצעות חיבור למערכת ממשק למידע פיננסי, ובמסגרתו מקבל נותן השירות מידע אודות לקוח ופעילותו הפיננסית, המצוי בידי מקורות מידע המוגדרים בחוק (כגון בנקים ואחרים). באמצעות מידע זה, יוכל נותן השירות להציע שירותים שונים ללקוחותיו, כמו ריכוז מידע פיננסי (ממקורות שונים), העברתו לשם קבלת הצעות להתקשרות, השוואת עלויות, ייעוץ בדבר התנהלות כלכלית ועוד.

בהיותה פעילות חדשה שאינה נטולת סיכונים, על מבטח המבקש לפעול כנותן שירות מידע פיננסי לעמוד בהוראות "פרק כניסה לתחום פעילות חדש" (בקודקס רשות שוק ההון). בנוסף, החוזר קובע הוראות לעניין הגשת הבקשה, וכן לעניין פעילות המבטח כנותן שירות מידע פיננסי, לצורך שמירה והגנה על הלקוחות ועל המידע הפיננסי הנאסף, כגון קבלתה של הסכמת הלקוח בכתב, דיווח תקופתי לממונה, ושמירת המידע ואבטחתו. 

לחוזר המלא לחצו כאן

2. חובת בנק / מנפיק כרטיס חיוב להציג פרטי פעולות המבוצעות באפליקציית תשלום

פרסום טיוטת חוזר הפיקוח על הבנקים בדבר שירותי תשלום מתקדמים (ביום 24.03.2022).

עיקרו של החוזר בחיוב התאגיד הבנקאי ו/או מנפיק כרטיסי חיוב להציג ללקוח פרטי מידע אודות פעולות תשלום (זיכויים או חיובים) המבוצעות באמצעות אפליקציית תשלום.


במסגרת המידע שיוצג ללקוח, יפורטו, לכל הפחות, שם אפליקציית התשלום בה בוצעה פעולת התשלום, שמות הצדדים לפעולת התשלום (המשלם או המוטב), תאריך ביצוע פעולת התשלום, סכום פעולת התשלום ומטרתה, וזאת בהתאם למידע שהתקבל אצל מנהל חשבון העו"ש או מנפיק כרטיס החיוב מאפליקציית התשלום, ככל שהתקבל. 
מידע זה יונגש ללקוח בערוצי התקשורת ויוצג כחלק בלתי-נפרד מהדיווחים השוטפים אודות פעולות בחשבון העו"ש או בכרטיס החיוב שלו. 

הוראה זו נקבעת על רקע ההתפתחות הטכנולוגית בעולם התשלומים הדיגיטליים, ובהמשך לחוק שירותי תשלום (התשע"ט-2019), ונוכח הצורך להסדיר את היבטי הגילוי הניתן ללקוחות אודות פעולות תשלום המתבצעות באפליקציות.

יצוין כי הטיוטה הופצה לוועדה המייעצת לענייני בנקאות ולהערות הציבור, והנחיה סופית תגובש לאחר דיון בהערות הוועדה המייעצת ובהערות הציבור. את ההערות ניתן להגיש לבנק ישראל עד ליום 7.4.2022. 

לנוסח טיוטת ההוראה לחצו כאן

משרדנו מלווה מספר רב של גופים הפועלים בתחום ועוקב אחר ההתפתחויות הצפויות בתחום שירותי התשלום. אנו מרכזים הערות לטיוטת ההוראה בעניין שירותי תשלום מתקדמים ומזמינים אתכם להעביר אלינו את ההערות שלכם לטיוטה זו, ואנחנו נרכז את הערותיכם ונעביר אותם למפקח על הבנקים.

עדכוני פסיקה

1. ת"צ 16969-04-20 גוטמן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ 
(בית המשפט המחוזי מרכז – לוד, בפני כבוד השופט שמואל בורשטין, ניתן ביום 13.3.2022)

נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שעניינה בטענה לפיה הבנק גובה עמלה בגין הוצאות סליקת קסטודיאן בניירות-ערך זרים שלא כדין.

תמצית פסק הדין

  • כב' השופט שמואל בורנשטין קבע כי יש להבחין בין עמלות עבור השירותים אותם מספק הבנק עצמו, כגון אמצעים טכנולוגיים הקשורים בניירות הערך הזרים, לרבות בקשר לפעולות הקסטודיאן, לבין ההוצאות הממשיות שהבנק משלם לצד שלישי בגין שירותי הקסטודיאן.
  • לקוח המחזיק בניירות ערך משלם לבנק עמלה עבור סל שירותים הקשורים לניהול פיקדון ניירות ערך וניתנים על ידי הבנק עצמו. במסגרת עמלה זו, לא נכללות פעולות מסחר בניירות ערך ושל הוצאות לצדדים שלישיים. משכך, נפסק כי גביית הוצאות שהבנק משלם לקסטודיאן הזר, אינה אסורה. בניגוד לעמלת דמי ניהול הפיקדון הנגבית אחת לרבעון עבור סל שירותים בשיעור קבוע משווי התיק, הוצאות הקסטודיאן תלויות בעסקאות הקנייה או המכירה שביצע הלקוח, ואף לא מן הנמנע כי אלה יעלו על שיעור העמלה הקבועה המשולמת ברבעון.

2. פר"ק 26640-08-21 בנק מזרחי טפחות נ' דימנטמן תעשיות בע"מ ואח'
(בית המשפט המחוזי בירושלים, בפני כבוד השופט אביגדור דורות, ניתן ביום 15.3.2022)

נדחתה בקשתה של החברה למתן צו גילוי מסמכים, והבנק לא חויב לגלותם במסגרת הליך לאכיפת שעבוד.

תמצית פסק הדין

  • הבנק פתח בהליך למימוש שעבודים שנרשמו לטובתו מאת החברה. במסגרתו, הגיש בקשה לאכיפת אגרת חוב ולמינוי כונס נכסים על הנכסים המשועבדים. החברה הגישה בקשה לצו לגילוי מסמכים בקשר עם החוב והשעבודים. 
  • בית המשפט קיבל את עמדת הבנק, לפיה אין מקור בדין המחייב גילוי מסמכים בבקשה לאכיפת אגרת חוב ומינוי כונס נכסים, המוגשת בהליך מימוש לפי סעיף 194 בפקודת החברות. 
  • מאז תחולתן של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, אין מקור בדין לקיים הליכים מקדמיים, לרבות גילוי מסמכים, בהליך שנפתח בדרך שאינה הגשת כתב תביעה. הליך אכיפת השעבוד נפתח מכוח סעיף 194 בפקודת החברות וככזה, חלים עליו הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הוראות סדר הדין האזרחי בעניין הליכים מקדמיים וגילוי מסמכים אינן חלות על ההליך שנפתח בדרך של בקשה ולא בדרך של כתב תביעה. 
  • בנוסף, קיבל בית המשפט את העמדה שככל שישנה תחולה להוראה בדבר גילוי מסמכים, יש לבחון תחילה את שאלת הרלבנטיות של אותם מסמכים לזירת המחלוקת, וככל שאינם רלוונטיים, אין מקום להורות על גילויים. 
  • במקרה הנדון, צורפו לבקשת האכיפה מסמכי השעבוד, ונקבע דיון בו ניתן יהיה לחקור את הצדדים בנוגע למסמכים, ולכן נקבע כי אי מתן צו לגילוי המסמכים המבוקשים והעדרם לא יפגע ביכולת החברה לחקור את העדים ולהוכיח את טענותיה בנוגע למימוש השעבודים.

3. פר"ק 61548-12-21 בנק הפועלים בע"מ נ' יובל סמיט יזמות בע"מ ואח' 
(בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפני כבוד השופטת נעה גרוסמן, ניתן ביום 13.3.2022)

נדחתה בקשת הבנק למינוי כונס נכסים לצורך אכיפת שעבודים בפרויקט, וזאת על אף קיומו של אירוע חדלות פירעון בפרויקט, מן הטעם שלא הוכחה קיומה של עילה טובה למינוי הכונס.

תמצית פסק הדין

  • הבנק העמיד ליווי ומימון לחברות יובל סמיט יזמות בע"מ וג.א.ר.א.ת אינטרנשיונל (1994) בע"מ, יזמיות במשותף בפרויקט תמ"א 38 (הריסה ובנייה) בחולון, כנגד שעבודים שנרשמו במרשם החברות. 
  • עוד בתחילת הפרויקט נתגלו בו קשיים, ולפרקים אף הופסקו בו עבודות הבנייה. בנוסף, התגלע סכסוך בין החברות, והן פנו לבוררות, אשר במסגרתה הוקנו זכויות הניהול והחתימה לחברת גאראת. זו פעלה לחילוץ הפרויקט והעלאתו על דרך המלך, תוך שכירת אדריכל חדש, הוצאת היתר מתוקן, והוספת כספים מכיסה. 
  • בשל העיכוב בפרויקט, הוא הפך לגירעוני, והבנק פנה לבית המשפט וביקש לממש את השעבודים שיצרו החברות, וזאת בהתאם לסעיף 194 בחוק החברות.
  • בית המשפט קבע כי על אף שהפרויקט נקלע לקשיים וקיים חוב לבנק, הפרויקט לא נזנח, לפחות לא על ידי חברת גאראת. 
  • לפי סעיף 194 בחוק החברות, לבית-המשפט מוקנה שיקול דעת במימוש שעבודים. עצם קיומו של אירוע חדלות פירעון אינו מחייב מינויו של כונס נכסים דווקא, על המבקש להוכיח קיומה של עילה טובה למינוי הכונס.
  • במקרה דנן, בית המשפט שוכנע כי חברת גאראת היא חברה איתנה ומקצועית אשר פועלת בצעדים הנכונים להשלים את הפרויקט. בנסיבות, בית המשפט לא מצא מקום למנות כונס נכסים חיצוני מטעם הבנק ולממש את השעבודים.

4. ת"א 26253-02-22 עג'מי שיווק דלקים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ
(בית המשפט המחוזי בנצרת בפני כבוד השופט יונתן אברהם, ניתן ביום 23.3.2022)

נדחתה בקשת החברה למתן צו מניעה לסגירת חשבון שהתנהל בבנק הפועלים מטעמי איסור הלבנת הון, בשל קיומה פעילות כלכלית חריגה בחשבון, ובהעדר הסבר שיניח את הדעת מאת הלקוח. 

תמצית פסק הדין

  • הבנק החליט לסגור את חשבון החברה בשל פעילות ענפה למול נותני שירותי מטבע, שנראתה נטולת היגיון עסקי או כלכלי, וגם לא תאמה את היקף הפעילות המדווחת בעת פתיחת החשבון. זאת, גם לאחר פגישה עם החברה, שלא המציאה אסמכתאות להשלמת המידע החסר באשר לפעילות בחשבון. החברה הגישה בקשה למתן צו מניעה לסגירת חשבון הבנק, ובקשתה נדחתה. 
  • בית המשפט קיבל את עמדת הבנק, וקבע כי פעילות החברה בחשבון הבנק אכן התנהלה באופן חריג ומעורר חשד, וכי הבנק הרים את הנטל המוטל עליו לעניין הוכחת החשד. כל זאת בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין 411 ולהוראות התוספת לצו איסור הלבנת הון.
  • מה עוד שהתברר במהלך הדיון, כי לחברה חשבון בנק נוסף לניהול פעילותה. משכך, סגירת החשבון בבנק הפועלים אינה משתקת את פעילות החברה. כמו כן, אי גילוי העובדה כי לחברה חשבון בנק נוסף מהווה חוסר ניקיון כפיים מצדה.

נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075000.

בברכה,
מחלקת בנקאות ומימון,
שבלת ושות'

האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.

חדשות נלוות