Lending & Trending – May 2022

לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחום המימון והבנקאות לחודש מאי 2022, ובו תמצית של עדכוני חקיקה, רגולציה ופסיקה בתחום הבנקאות והפיננסים. 

עדכוני חקיקה

פורסמו ברשומות תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ"ב-2022 

לפי סעיף 14(א) בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, נותן שירותי תשלום נדרש להעביר את מלוא הכספים שלגביהם ניתנה הוראת תשלום, מבלי לנכות מהם "עמלה או כל חיוב אחר".

בתקנות נקבע כי האיסור האמור בדבר גביית עמלה לא יחול כאשר פעולת התשלום מתבצעת באמצעות נותן שירותי תשלום המפוקח על-פי דין, והכספים המועברים הינם במטבע זר, או מחוץ לתחומי מדינת ישראל באמצעות מערכת SWIFT. זאת, משום שהעברה שכזו  מחייבת קבלת שירותים ממתווכים פיננסיים ונותני שירותי קורספונדנציה זרים, אשר אינם כפופים לחוק הישראלי ופועלים בדרך של ניכוי עמלה מהסכום המועבר.

עוד נקבע בתקנות כי אמצעי תשלום מסוג תווי שי וכרטיסי מתנה, פטורים מהוראות מסוימות בחוק, בהיותם דומים במהותם לכסף מזומן, ובהיות הסיכון הכרוך בשימוש בהם לא גדול.

כך למשל, שימוש בתו קנייה או שובר מתנה שאינו מיועד לשימוש של אדם מסוים, שהחיוב בו מיידי ושהיתרה הצבורה בו אינה גבוהה מ-1,500 ₪, יהיה פטור מהצורך הקבוע בחוק בדבר מסירת קוד זיהוי לשם ביצוע התשלום. 

לצד זאת, יחולו חובות על נותן שירותי תשלום המנפיק אמצעי תשלום שאינו ניתן לטעינה חוזרת. בין היתר, נותן שירותי התשלום נדרש לגלות למשלם את התנאים המהותיים הנוגעים לשימוש בכרטיס, כגון זהות המנפיק, אופן מימוש הסכום שנצבר, רשימת הספקים המכבדים את הכרטיס, והוראות לעניין אובדן או גניבה.


עדכוני רגולציה

פרסום טיוטת המפקח על הבנקים בדבר פישוט הסכמים ללקוח – הוראת נב"ת 449 (ביום 2.5.2022)

עניינו של החוזר הינו עדכון הנחיה לתאגיד בנקאי להציג ללקוח את חישוב העלות הממשית של האשראי בדף הראשון להסכם ההתקשרות עימו.

לנוכח העדכון הצפוי בהוראת ניהול בנקאי תקין (נב"ת) 451 – "נהלים למתן הלוואות לדיור", אשר ייכנס לתוקף ביום 31.8.2022, עלה הצורך להתאים את הוראת נב"ת 449 – "פישוט הסכמים ללקוח".

במסגרת עדכון הוראת נב"ת 451- נהלים למתן הלוואות לדיור, נקבע פורמט של אישור עקרוני להלוואה ובכלל זאת נתון "הריבית הכוללת החזויה" (העלות הממשית של האשראי), אשר יחושב בהתאם לנוסחאות שנקבעו בתוספת 4 להוראה 451.

בטיוטת העדכון, הוחלו הוראות נב"ת 449 – פישוט הסכמים ללקוח – גם על סולק, בנוסף לחלותן הקיימת על תאגיד בנקאי ותאגיד עזר בנקאי, וכן הוחלו בנוגע להלוואות לדיור. 

לפי הוראת נב"ת 449, על-מנת להקל על הלקוח להבינם, נדרש מציע האשראי להציג את התנאים המשתנים והמהותיים למתן האשראי באופן מרוכז בדף הראשון בהסכם האשראי, תוך שמירה ככל ניתן על צורת ההצגה. ככל שהאשראי מועמד שלא במועד כריתת הסכם האשראי, נדרש מעמיד האשראי להציג את הדף הראשון ללקוח, מעודכן למועד העמדת האשראי בפועל, כאשר לפי העדכון בטיוטת ההוראה, נתון העלות הממשית לא יחושב מחדש ויוצג שיעורו כפי שהיה במועד כריתת ההסכם. 

עוד נקבע בטיוטה כי בהלוואות הכוללות מספר משנים, שיעור העלות הממשית יחושב ביחס לכל המשנים יחדיו. עם זאת, בהלוואות לדיור, כאשר ישנם מועדים שונים להעמדת האשראי במסלולים שונים, יבוצע החישוב באופן מדויק בהתאם לתנאי ההסכם במועד כריתת ההסכם, בשים לב למסלולים השונים המועמדים באשראי ובחישוב מספר הימים המדויק.  

לחוזר המלא לחצו כאן

לתוספת 4 להוראה 451 (אופן חישוב העלות הממשית של האשראי) לחצו כאן
​​​​
נציין כי טיוטת החוזר פורסמה להערות הציבור. 

משרדנו מלווה מספר רב של גופים הפועלים בתחום השירותים הפיננסיים ועוקב אחר ההתפתחויות הצפויות בתחום זה. אנו מרכזים הערות לטיוטת ההוראה ומזמינים אתכם להעביר אלינו את ההערות שלכם לטיוטה זו, ואנחנו נרכז את הערותיכם ונעביר אותם למפקח על הבנקים.


עדכוני פסיקה

1. ע"א 4432/21 בנק מרכנתיל דיסקונט, סניף כפר יאסיף נ' סלימאן סלימאן

(בית-המשפט העליון, בפני כבוד השופט עופר גרוסקופף, ניתן ביום 7.4.2022)

סירובו של הבנק לפתוח חשבון בשל התנהלות אלימה של הלקוח הינו בגדר סירוב סביר.

תמצית פסק הדין

  • המשיב ביקר וביקש לפתוח בסניף הבנק חשבון עובר ושב לשם ניהול עסקו. הבנק סירב בשל התנהגותו הכוחנית והאלימה כלפי נציגי הסניף, אשר הטילה בהם תחושת פחד וחשש ממשי מפני פגיעה בהם.
  • לבקשת המשיב, ניתן מאת בית-המשפט המחוזי בחיפה צו עשה המורה לבנק לפתוח עבורו חשבון, ומכאן הערעור לבית-המשפט העליון מאת הבנק.
  • בית-המשפט העליון קבע כי סירוב הבנק להעניק שירות לאדם המטיל אימה על פקידי הבנק, באופן העלול להניע אותם לסרב לעסוק בענייניו או לקבל לגביו החלטות מטעמים בלתי ענייניים, הוא סירוב סביר. 
  • אמנם, על התאגיד הבנקאי חלה החובה לתת שירותים בנקאיים חיוניים לכל לקוח המעוניין בכך (סעיף 2(א) בחוק הבנקאות שירות ללקוח, התשמ"א-1981), אך זוהי אינה חובה מוחלטת. כאשר סירובו של התאגיד הבנקאי מבוסס על טעם סביר, לא תהיה בכך משום הפרה של החובה האמורה. 
  • נקבע כי הבנק ביסס את שני הרכיבים הנדרשים על-מנת להוכיח כי הסירוב היה סביר: הרכיב הסובייקטיבי- בכך שההחלטה לסרב לתת את השירות נובעת מקיומו של חשש ממשי אצל פקידי הבנק; והרכיב האובייקטיבי- בכך שיש ביסוס לחשש פקידי הבנק במידע אמין שאינו ניזון משמועות או דעות קדומות. 

בהקשר לסמכות העניינית לדון בתובענה שעניינה סירוב לפתוח חשבון בנק, הוער כי נקבעת לפי שווי החשבון והיקף הפעילות הצפויה בו.


2. תצ (חי') 31436-10-20 – גז מש טק בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ.

(בית-המשפט המחוזי בחיפה, בפני כבוד השופט רון סוקול, סגן נשיא, ניתן ביום 21.4.2022)

התקבלה בקשת הסתלקות מבקשה לאישור תביעה כנגד הבנק כתביעה ייצוגית בגין גבייתה של עמלת פניה לכתבים לחו"ל לבירורים.

תמצית פסק הדין

  • חברת מש טק, המנהלת חשבון מסוג "עסק קטן" בבנק הפועלים, ביצעה באמצעותו העברת מט"ח לחו"ל. לפי הרגולציה, נדרשו בנק הפועלים ובנק המוטב לערוך מספר בירורים בקשר עם ההעברה האמורה. בגין בירור שביצע בנק הפועלים לבקשת הבנק הכתב (הבנק המתווך שבאמצעותו מבוצעת ההעברה לחו"ל), גבה הפועלים ממש טק עמלה בסך 25 דולרים, המכונה בתעריפון הבנק "פניה לכתבים בחו"ל לבירורים".
  • בין החברה לבין בנק הפועלים התגלעה מחלוקת באשר לפרשנות לשון העמלה: מש טק טענה כי ניתן לחייבה בעמלה רק כאשר הבירור מתבצע ביוזמת הלקוח (קרי, ביוזמתה); ואילו הבנק טען כי העמלה מתייחסת לעצם הבירור, ללא קשר ליוזם הבירור, ונגבית גם כאשר הבנק משיב לפניה מאת הבנק המוטב או הבנק הכתב.
  • לאחר שהתקיים דיון ראשון בבקשה לאישור התביעה כייצוגית, הצדדים הגישו בקשה להסתלקות החברה מהבקשה לאישור.
  • בית-המשפט אישר את הסתלקות מש טק מהבקשה לייצוגית, בעיקר עקב כך שהחברה עצמה הגיעה למסקנה כי סכומי העמלות שנגבים בגין בירורים שכאלה אינם מצדיקים את ניהול ההליך כייצוגי, וכן לאור הסכמת הצדדים כי לשון התעריפון תתוקן ותובהר לעתיד. 
  • הוסכם כי בנק הפועלים יפנה לבנק ישראל ויתקן את נוסח תיאור העמלה לנוסח הבא: "פניות או בירורים מול בנקים בחו"ל ובארץ ומתן תשובות לפניות ובירורים של בנקים בחו"ל ובארץ, בקשר לעסקאות מט"ח וסח"ח [סחר-חוץ]".

עוד נקבע  כי במסגרת הסדר ההסתלקות, הבנק יפטור מתשלום העמלה 4,000 פניות או בירורים בקשר לעסקאות מט"ח וסח"ח (ללא קשר לזהות יוזם הבירור), ולמשך שנה ממועד אישור הסדר ההסתלקות, גם את בירורי ההמשך של בירורים אלו, ככל שיהיו.


3. ת"א 47170-11-18 מזעקי ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' 

(בית-המשפט השלום באשקלון, בפני כבוד השופט עידו כפכפי, ניתן ביום 5.4.2022)

הבנק פעל בזהירות סבירה בעת העברת מלוא יתרת הכספים (בסך 950,000 ₪) מחשבון בבעלותם המשותפת של אב ובנו לחשבון בבעלות הבן בלבד. 

תמצית פסק הדין

  • התובעים הם חלק מילדיו של המנוח אשר ניהל חשבון בבנק לאומי, בו היה אחד מבניו מיופה כוח, וברבות הימים אף הצטרף לחשבון כשותף בעל זכות חתימה (ורשאי לבצע פעולות לבדו). 
  • כארבעה חודשים לאחר שהאב לקה באירוע מוחי ובעודו חווה קשיים בדיבור, הגיעו האב והבן לסניף הבנק, וחתמו על הוראה להעברת מלוא הכספים בחשבון (סך 950,000 ₪), לחשבון שהינו בבעלות הבן בלבד. 
  • למען הזהירות, פנתה פקידת הבנק לאב, וחזרה ושאלה האם הוא מאשר את ההעברה, וזה הנהן בראשו לאות הסכמה. פקידת הבנק החתימה את האב פעמיים בכדי לוודא את הסכמתו, ומסרה לידיו מכתב בדבר העברת הכספים.
  • לאחר מכן, נפטר האב, ובתביעת האם להשבת כספי הפקדון שהועברו לבן, הגיעו האם ובנה לכדי פשרה שאושרה בבית-המשפט, ולפיה השיב הבן לאם 600,000 ₪. לאחר מכן נפטרה האם, ויתר ילדי המנוחים הגישו את התביעה דנן כנגד הבנק, וביקשו לחייבו בפיצויים בסך כ-400 אלף ₪, בגין ההפרש שנותר לאחר השבת הכספים בהתאם להסכם הפשרה.
  • התובעים טענו כי בשל האירוע המוחי נגרמה לאביהם פגיעה קוגניטיבית ותפקודית, וכי הבנק פעל בניגוד לנהליו בכך שאישר את ההעברה לחשבון הבן, כאשר מצבו הרפואי של המנוח היה ניכר לעין. 
  • בית-המשפט קבע כי התביעה ניתנת לסילוק מחמת השתק עילה, אך ראה לנכון לדחות את התביעה גם לגופה. 
  • ככלל, הבנק אמור לשמש פלטפורמה ניטרלית לביצוע פעולות פיננסיות, ואין מתפקידו לדרוש, לחקור או לנתח את הפעולות שמבצע הלקוח בחשבון. רק כאשר מתרחשות פעולות חריגות ויוצאות דופן, שיש בהן חשד ממשי באשר לתקינותן או לכשרותן, יידרש הבנק לנקוט אמצעים סבירים לבירורן.

במקרה הנדון, נקבע כי הבנק לא חרג מחובת הזהירות ולא התרשל בכך שביצע את העברת הכספים מהחשבון המשותף לחשבון הבן. התובעים לא פעלו למינוי אפוטרופוס לענייניו של האב המנוח, וזכויות החתימה שלו בחשבון נותרו בעינן. פקידת הבנק מצדה, שאלה את המנוח מספר פעמים אם הוא בטוח שברצונו לבצע את ההעברה, ונקבע קבע כי ניתן היה להבין את רצונו של המנוח לבצע את ההעברה.

נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075000.

בברכה,
מחלקת בנקאות ומימון,
שבלת ושות'


האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.

חדשות נלוות