עדכון לקוחות – מענקי הוצאות קבועות – השלב הבא?


עם תחילתו של משבר הקורונה פתחה הממשלה ב"מבצע" תמיכה, במסגרתו ניתנו מענקים לעסקים תחת מסלולי תמיכה שונים, ועל פי קריטריונים שונים, שנקבעו בהחלטות הממשלה ובחקיקה של הכנסת.

על פי סקירה שהוצגה לוועדת הכספים של הכנסת, במהלך תקופת משבר הקורונה שילמה רשות המסים מענקים לעסקים בסכום כולל של כמעט 40 מיליארד שקל.  כעת, עם דעיכת המשבר, בוחנת הממשלה, באמצעות רשות המיסים, את זכאותם של עסקים לאותן הטבות ואת עמידתם בקריטריונים שנקבעו בחוק.  במקרים רבים, הרשות פונה לעסקים בדרישות החזר.  במקרים אחרים, הרשות מעכבת העברת כספים בגין מענקים שנתבעו, עד להשלמת הבירור בעניין; או שהיא מקזזת בין מענקים שניתנו בעבר לבין מענק מאוחרים יותר, לאחר חישוב מחדש של סכומי הזכאות.

אז מה ניתן לעשות?
בחוזר זה נתייחס לאפשרויות העומדות בפני עוסקים לערער על החלטות רשות המיסים בנוגע לזכאותם למענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות, מכח חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), תש"ף-2020 (להלן: "החוק").  מענק זה מחושב, כזכור, על בסיס נוסחה הקבועה בחוק, ואשר לוקחת בחשבון את ירידת המחזורים בפרקי זמן דו חודשיים בתקופת הקורונה, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת  2019 (תקופת הבסיס).

באופן כללי, החוק קבע שני מנגנונים לצורך ערעור על החלטותיה של רשות המיסים:
המנגנון הראשון, מאפשר לעוסק להשיג על החלטתה של רשות המיסים.  השגה זו נועדה לאפשר לרשות לבחון מחדש את החלטה ולתקנה במידת הצורך.  פעמים רבות הרשות מנצלת הזדמנות זו כדי לבחון מחדש את החלטתה הראשונה  במקרה כזה, הרשות עשויה לקבל את עמדת העוסק באופן מלא או חלקי, ולאשר העברת סכום נוסף כמענק.

עם זאת, לעיתים החלטת רשות המיסים נותרת בעינה, או שהעוסק אינו מסכים עם החלטתה בהשגה ומאמין שהוא זכאי למענק גבוה יותר.  במצב זה, עומד לעוסק המנגנון השני והוא הגשת ערר על החלטתה של רשות המיסים.  ערר זה יידון בפני וועדת הערר לענייני קורונה, שהוקמה במיוחד לשם כך מכח החוק, והיא במעמד של בית משפט שלום.  דיוניה של וועדה זו מתבצעים, על פי רוב באמצעים דיגיטליים מרחוק, וכמו כן, סדרי הדין ודיני הראיות בה גמישים יותר בהשוואה לדינים בבית משפט "רגיל".

יצוין כי גם החלטתה של וועדת הערר איננה סוף פסוק, שכן ניתן לערער על החלטותיה לבית המשפט המחוזי.  אולם, עד כה טרם התפרסמו ערעורים על החלטותיה.  יודגש כי כמקובל בדיונים עם רשות המיסים, הדרך לפשרה פתוחה כמעט לכל אורך הדרך, ולעיתים אף הוועדה עצמה מעודדת את הצדדים לעשות כן, מה שמאפשר לה חיסכון בזמן שיפוטי והמשך טיפול יעיל בתיקים הרבים המונחים לפתחה, ומאפשר לצדדים – הן רשות המיסים והן העוסקים –להעריך את סיכוייהם ובהתאם לכך, "לקנות סיכון" באמצעות הפשרה.

גוף הפרסומים שהצטבר מתוך החלטות הוועדה שפורסמו עד כה מאפשר הצצה לנושאים שעלו לדיון, לעמדת הוועדה בנוגע לנושאים העיקריים שבמחלוקת ולתקדימים שנוצרו ועשויים להוות בסיס משפטי לעררים הבאים.  מבחינה מעשית, פרסומים אלה מאפשרים לעוסקים להעריך את הסיכוי בעתירות בנושאים שונים.

להלן יובאו מקצת מן הנושאים שתפסו מקום בולט בהחלטותיה של וועדת הערר:

  • הקשר הסיבתי – החוק קובע כי "עוסק זכאי למענק בעד השתתפות בהוצאות קבועות בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש".  ואכן, החלטות רבות של וועדת הערר עוסקות בקשר הסיבתי בין ירידת המחזורים בתקופת המשבר לבין תקופת הבסיס, ובאופן ההוכחה כי הירידה נובעת מהשפעות המגיפה.  ככל שעוסקים מסוגלים להוכיח את הקשר הסיבתי בין השניים כך גוברים סיכויי ההצלחה שלהם.
  • סטייה מן הנוסחה הקבועה בחוק – אם לצורך קביעת עצם הזכאות למענק ואם לצורך קביעת גובה המענק.  בעניין זה קיימת פסיקה בנושא פיצויי מס רכוש מתקופת מלחמת לבנון השנייה, ועליהם נוספו החלטות רבות של וועדת הערר, המאפשרות להעריך את יכולתו של עוסק לסטות מן הנוסחה הקבועה בחוק.
  • פרשנותו הראויה של המונח "הוצאות קבועות" – עניין זה יוצר פתח לפרשנויות סותרות מצד הרשות ומצד העוסקים.  מצד אחד, החוק נועד לפצות את העוסקים בגין התשלומים להוצאות קבועות, שלא ניתן היה לצמצמן בתקופת המשבר, כאשר הכנסות העסק היו מועטות.  מצד שני, החוק לא קבע מהן אותן הוצאות קבועות בגינן יינתן הפיצוי ולא הגדיר אותן.  למעשה, הביטוי "הוצאות קבועות" מופיע אך ורק בשמו של החוק.  בהקשר זה עולה גם שאלה בדבר זכאותם למענק של נותני שירותים, אשר כמעט ואין להם הוצאות קבועות, אך חוו ירידת מחזורים משמעותית.
  • זכאותו של קבלן למענק – החוק מחריג מהגדרת "עוסק" (דהיינו, מי שזכאי למענק תחת החוק) את מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו, או מי שבשנות המס 2019 ו-2020 חושבה הכנסתו על בסיס אומדן, בשל עבודה ממושכת שמשך ביצועה עולה על שנה. במילים אחרות, החוק קובע כי קבלנים שמשך תקופת ביצוע הפרויקטים שלהם עולה על שנה לא יזכו למענק, מתוך התפיסה שפרויקטים כאלה לא נפגעו מן המשבר. ואולם, הניסיון מלמד כי קיימת שורה של פרויקטים שאורכם הכולל עולה על שנה, אך הם בנויים משלבים הקצרים משנה ועל כן זכאים להלכה למענק.  במקרים אלה קבעה הפסיקה מספר מבחנים המסייעים בקביעת עצם הזכאות למענק.  

לסיכום, ניתן לומר כי פסיקותיה של וועדת הערר מספקות חומר לדיון מעניין בין העסקים ובין הרשות, ומאפשרות לעוסקים מספר כלים משפטיים לתבוע את זכאותם למענקים.  לאור האמור, מומלץ לעוסקים אשר טרם ניתנה הכרעה סופית בעניינם, לבחון את זכאותם למענק ואת סיכויי הצלחת ההליך מול רשות המיסים. 

נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה.

בברכה,
מחלקת דיני מיסים
שבלת ושות'

האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.

חדשות נלוות