לקוחות וחברים יקרים,
להלן תמצית של עדכונים רגולטוריים משמעותיים, הצעות חקיקה ואירועי אכיפה הנוגעים לרגולציית הסחר הבינלאומי ברבעון השלישי של שנת 2026. התפתחויות אלו עשויות להשפיע על דרישות הציות של חברות הפועלות בישראל ומחוצה לה.
עדכונים רגולטוריים | הצעות חקיקה | עדכוני אכיפה | פסיקות בתי משפט
עדכונים רגולטוריים
ארה"ב – משרד התעשייה והביטחון (BIS) מקל על בקרות יצוא הנוגעות לאיחוד האמירויות
ביום 10 ביולי 2026, לשכת התעשייה והביטחון במשרד המסחר האמריקאי (BIS) הודיעה על הסרת איחוד האמירויות הערביות מקבוצות המדינות D:3 ו-D:4 של תקנות מינהל הייצוא (EAR) ומוסיפה אותה לקבוצת המדינות A:5. השינוי מאפשר שימוש בחריגי רישיון מורחבים להעברת פריטים רגישים מסוימים, לרבות פריטי מחשוב מתקדם, כלי טיס בלתי מאוישים ופריטים דו-שימושיים.
ארה"ב – צו נשיאותי המהדק את הפיקוח ואת דרישות המקור המקומי בשרשרת האספקה הביטחונית
ביום 20 ביולי 2026 חתם נשיא ארה"ב על צו נשיאותי מספר 14415 במטרה להדק את הפיקוח על שרשראות האספקה של משרד ההגנה האמריקאי, ולהפחית את התלות בחומרי גלם וברכיבים קריטיים שמקורם במדינות יריבות. העל פי הצו, החל מ-1 בינואר 2027 יצומצמו באופן ניכר הפטורים לרכישת רכיבים שאינם עומדים בתקנה (10 U.S.C. 4872), אלא אם יציגו הקבלנים תוכנית מפורטת להחלפתם במקורות מקומיים או מדינות ידידותיות. בנוסף, הצו מטיל חובת מיפוי של שרשרת האספקה, המחייבת ספקים בכל הרמות להגיש עץ מוצר מפורט (Indentured Bill of Materials) המפרט את מקור חומרי הגלם עד למוצר המוגמר, וכן לבצע תהליכי סינון וניטור סיכונים קפדניים. הצו נכנס לתוקף באופן מיידי ומחייב חברות המשתלבות בשרשראות אספקה ביטחוניות בארה"ב לבחון מחדש את מקור הציוד והרכיבים שלהן ולהאיץ את תהליכי ההסמכה למקורות מורשים.
האיחוד האירופי – חבילת הסנקציות ה-21 נגד רוסיה והצעדים לבלארוס
ביום 23 ביולי 2026, אימץ האיחוד האירופי את חבילת הסנקציות ה-21 נגד רוסיה ואת הצעדים המקבילים נגד בלארוס. החבילה כוללת הרחבה משמעותית של מסגרות הסנקציות הקיימות מאז 2022 ומתמקדת, בין היתר, בבנקים רוסיים, במוסדות פיננסיים ובפלטפורמות הקשורות לנכסי קריפטו. במסגרת זו יצר האיחוד האירופי כלי המאפשר לאסור מתן שירותי נכסי קריפטו באמצעות פלטפורמות במדינות שלישיות, כאמצעי להרתיע מדינות המסייעות לרוסיה לעקוף סנקציות. החבילה הטילה איסורי עסקאות על 14 פלטפורמות קריפטו במדינות שונות, ובהן גאורגיה, איחוד האמירויות וקירגיזסטן. בנוסף, החבילה מכוונת לסקטור התעשייתי הצבאי הרוסי, וכוללת ברשימות הסנקציות חברות ממדינות שלישיות, ובהן סין, טורקיה ואיחוד האמירויות, המסייעות לעקוף מגבלות יצוא של טכנולוגיות ופריטים קריטיים למאמץ המלחמתי של רוסיה, לרבות מיקרואלקטרוניקה וציוד לעיבוד שבבים. החבילה נכנסה לתוקף ביום 24 ביולי 2026.
ישראל –צו איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה
ביום 28 ביולי 2026, פרסם משרד הכלכלה והתעשייה טיוטה ראשונית להערות הציבור לצו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודה בכפייה), התשפ"ו–2026. הצו המוצע יוצר לראשונה מנגנון המעניק לרשויות האכיפה ולמכס סמכות אקטיבית למנוע את כניסתם של מוצרים וחומרי גלם שיוצרו, בחלקם או במלואם, באמצעות עבודת כפייה בחו"ל. מדובר במהלך של יישור קו עם רגולציה בינלאומית (כגון חוק ה-UFLPA האמריקאי ורגולציית ה-FLR האירופית), שקודם בעקבות החלטת ממשלה 4416, ובפרט על רקע לחץ אמריקאי ישיר במסגרת המשא ומתן להסכם סחר וחקירה שפתחה ארה"ב במרץ 2026 לפי סעיף 301 לחוק הסחר, בגין אי-אכיפה ישראלית נטענת בתחום זה. אף שהצו מציג עמדה ערכית ורגולטורית ברורה, בשלב זה קיימת אי-ודאות משמעותית ביחס לתהליכי הציות. התוספת לצו, שאמורה לפרט את פרטי המכס, המפעלים, המחוזות והמדינות שבסיכון, טרם פורסמה, וכך גם מנגנוני הערעור ואמות המידה להפעלת הסמכויות. עם זאת, עם פרסום פריטים בתוספת, איסור היבוא של פריטים אלו צפוי להיכנס לתוקף בתוך 30 ימים. אימוץ הצו יחייב יבואנים ותאגידים המסתמכים על רכש בינלאומי להטמיע מנגנוני בדיקת נאותות מורכבים בשרשרת האספקה ולהיערך להתייקרות בעלויות הרכש והתפעול.
ביום 13 באוגוסט התקיים דיון בעניינו של הצו, שלאחריו, ביום 17 באוגוסט 2026, נכנס הצו לתוקף ופורסם ברשומות. נכון למועד פרסום עדכון זה לא פורסמה רשימת טובין שלגביהן חל איסור יבוא.
ארה"ב – ה-FCC עדכנה את רשימת הציוד המכוסה
ביום 28 ביולי 2026, עדכנה סוכנות התקשורת הפדרלית (FCC), את "רשימת הציוד המכוסה", המכילה רשימה של ציוד ושירותי תקשורת שנקבעו כסיכון לביטחון הלאומי של ארה"ב, והוסיפה בה שתי קטגוריות טכנולוגיה מתוצרת זרה: רובוטים מתקדמים וממירי מתח מבוססי-רשת. העדכון מטיל איסור גורף על מתן אישורי ציוד חדשים של ה-FCC למוצרים אלו, ובכך מונע בפועל את יבואם, שיווקם ומכירתם בשוק האמריקאי, בשל סיכוני אבטחת מידע, סייבר ושיבוש תשתיות קריטיות. האיסור אינו חל רטרואקטיבית על מוצרים ודגמים שכבר קיבלו אישור FCC בעבר, ואינו מונע עדכוני תוכנה וקוד מורשים. יחד עם זאת, יצרנים זרים יוכלו להגיש בקשה למסלול אישור מותנה מול גופי הביטחון האמריקאיים, ככל שיציגו תוכנית מפורטת להפחתת סיכונים והגנה על שרשרת האספקה. בהמשך לאמור, פרסמה הרשות מסמך שאלות ותשובות המחדד את היקף המגבלות וההחרגות בנושא. עוד הובהר כי מוצרים שיעמדו בדרישות לייצור מקומי בארה"ב או יקבלו אישור מותנה ממשרד ההגנה או מה-DHS יוחרגו מהרשימה ויורשו ביבוא ובשיווק בארה"ב. נקודות אלה מספקות מסלול היערכות משמעותי עבור יצרנים וספקים ישראלים המבקשים להתאים את הליכי הייצור והציות שלהם לדרישות השוק האמריקאי.
האיחוד האירופי – הארכת השעיית אמצעי האיזון מחדש נגד יצוא מארה"ב
ביום 31 ביולי 2026, הנציבות האירופית האריכה ללא הגבלת זמן את השעיית צעדי האיזון של האיחוד האירופי נגד יצוא ארה"ב. צעדי האיזון הוכנו בתגובה לאיומי מכסים גבוהים של ארה"ב, וכיסו יבוא של האיחוד האירופי מארה"ב 93 מיליארד אירו והטילו הגבלות יצוא שהשפיעו על יצוא של האיחוד האירופי לארה"ב בשווי של 95 מיליון אירו. ההשעיה מהווה סימן ליציבות רבה יותר ביחסי הסחר בין האיחוד האירופי וארה"ב.
ישראל – ועדת הכנסת מאשרת את השלב הראשון ברפורמת רישוי יצוא הביטחון
ביום 3 באוגוסט 2026, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה את השלב הראשון ברפורמה של משרד הביטחון ואגף הפיקוח על ייצוא ביטחוני (אפ"י), לקיצור לוחות הזמנים לרישום יצואנים ורישיונות שיווק ופירסמה ברשומות. על פי הודעת אפ"י, השלבים הבאים ירחיבו את יעדי השיווק ואת רשימת היעדים הפטורים מרישיונות שיווק למוצרים לא מסווגים וייצרו פטור מרישיון שיווק למוצרים מסווגים "מוגבלים" לרשימת מדינות, לצד הגברת האכיפה. השיפורים המתוכננים נועדו לאפשר יעילות מוגברת בטיפול בבקשות רישום ורישוי, ובמקביל לחזק את מסגרת האכיפה והפיקוח.
ארה"ב – הממשל האמריקאי מטיל מכסים חדשים על יבוא רחפנים ורכיביהם
ביום 13 באוגוסט 2026 חתם נשיא ארה"ב על הצהרה המטילה מכסים על יבוא רחפנים ורכיביהם משיקולי ביטחון לאומי, במטרה לצמצם את התלות ביבוא זר. במסגרת ההצהרה, יוטל מכס בשיעור של 100% על רחפנים בעלי רגישות ביטחונית גבוהה (לרבות רחפנים שמשקל ההמראה שלהם עולה על 25 ק"ג או רחפנים המצוידים במצלמות תרמיות), תחנות עגינה ורכיבים קריטיים, לצד מכס של 25% על רחפנים קטנים יותר ורכיבים כלליים. ההכרזה מעניקה שיעורי מכס מופחתים לרחפנים ורכיבים שמקורם במדינות ידידותיות (כמו: 15% לאיחוד האירופי, יפן, דרום קוריאה, שווייץ ועוד; וגם 10% לבריטניה), ומסמיכה את משרד המסחר להקים תוכנית תמריצים להעברת קווי ייצור לארה"ב. המכסים נכנסים לתוקף 21 ימים לאחר החתימה, עם תקופת יישום מדורג של 180 יום עבור רכיבים מסוימים שאינם רגישים.
ארה"ב – סוכנויות אמריקאיות מבטלות את הגדרת סוריה כמדינה מממנת טרור
ביום 24 באוגוסט 2026 ביטל משרד החוץ האמריקאי את הגדרתה של סוריה כמדינה תומכת טרור (SST), מה שמסיר מגבלות נוספות על השקעות ופעילויות מסחריות בסוריה. צעד זה משלים את תהליך ההקלה בהגבלות על השקעות ופעילויות מסחריות בסוריה. ארה"ב עדכנה את ההנחיות המשולבות בנוגע לסנקציות על סוריה והקלה בבקרות הייצוא כדי לשקף את המעמד החדש. עם זאת, יש לבחון בנפרד את תחולתן של מגבלות וסנקציות שנותרו בתוקף, לרבות מגבלות לפי פקודת המסחר עם האויב, אשר עשויות להמשיך להגביל פעילות מול סוריה ללא היתר מתאים.
ארה"ב – מרחיבה את השימוש בסנקציות השניוניות במסגרות הסנקציות כנגד רוסיה ואיראן
ביום 24 באוגוסט 2026, משרד האוצר האמריקאי ו-OFAC הכריזו על מבצע "מנודה כלכלי" (Operation Economic Outcast), המרחיב בצורה אגרסיבית את מסגרות הסנקציות האמריקאיות נגד קשרים פיננסיים איראניים ברחבי העולם. כחלק מהתוכנית, ארה"ב הרחיבה את החשיפה לסנקציות משניות עבור אנשים שאינם אמריקאים העושים עסקים עם איראן ועבור לקוחות, ספקים, משלוחים, בנקים וצדדים נגדיים אחרים התומכים בסחר זה. משרד האוצר הצהיר כי הקמפיין מרחיב את החשיפה לסנקציות משניות עבור אלה שממשיכים לעשות עסקים עם איראן וכי גופים המאפשרים התחמקות מסנקציות איראניות מסתכנים בניתוק מהמערכת הפיננסית האמריקאית.
במקביל, ביום 18 בספטמבר 2026, הממשל האמריקאי חוקק את חוק הסנקציות של לינדזי או. גרהם על רוסיה ואיראן משנת 2026. החוק מטיל סנקציות נוספות, מכסים ואיסורים הנוגעים לאיראן ורוסיה, וכולל סנקציות שניוניות על אנשים שאינם אמריקאים. אנשים המעורבים בפעילויות מוגבלות קשורות. המסגרת מטילה עם מכסים על סחורות מיובאות ממדינות העוסקות בהתחמקות מסנקציות נפט.
סנקציות משניות מאפשרות לרגולטורים בארה"ב להחיל הגבלות על כל אדם, ללא קשר למיקומו וללא קשר לזיקה אמריקאית כלשהי, הפועל בדרכים ייעודיות המנוגדות למטרות תוכנית הסנקציות של ארה"ב, לרבות על ידי קיום קשרים עם אנשים או מגזרים הנמצאים תחת סנקציות. שותפים עסקיים ממדינות שלא אימצו את הסנקציות כננגד איראן ורוסיה, מתמודדים עם חשיפה מוגברת לסנקציות משניות.
בריטניה, קנדה, צרפת ומדינות נוספות – הטלת סנקציות ומגבלות סחר על רכישת טובין מהתנחלויות
ביום 8 בספטמבר 2026, פרסם שר החוץ הבריטי, יחד עם שרי חוץ מ-11 מדינות נוספות, ובהן צרפת, ספרד, אירלנד ונורבגיה, פולין, פורטוגל, שוודיה, ודנמרק הצהרה משותפת המאשרת את כוונתם להוביל הטלת מגבלות לאומיות או לתמוך במגבלות אירופאיות על סחר בסחורות עם "התנחלויות לא חוקיות על פי החוק הבינלאומי".
שר החוץ הבריטי הודיע על האמצעים הספציפיים הבאים שייושמו באמצעות משטר סנקציות מקיף חדש בששת עד תשעת החודשים הקרובים: איסור יבוא על סחורות מהתנחלויות בלתי חוקיות; איסור על מתן שירותים (בנייה, תשתיות, מימון, נדל"ן) למטרות הרחבת התנחלויות; איסור על פרסום התנחלויות בלתי חוקיות בבריטניה; דחיית כל בקשות הרישיון לנשק וליצוא אחר "התורם באופן מהותי לכיבוש"; וסנקציות על "מתנחלים קיצונים" נוספים.
הולנד אימצה הגבלות ספציפיות, שנכנסו לתוקף ב-22 בספטמבר 2026, המכוונות ל"יבוא, רכישה ומכירה של סחורות מהתנחלויות ישראליות בלתי חוקיות". ראוי לציין כי ההגבלות ההולנדיות מגדירות "התנחלויות בלתי חוקיות" בהתבסס על אי-הכללתן על ידי האיחוד האירופי בזכאות לטיפול מכס מועדף, הכולל לא רק התנחלויות ישראליות ביהודה ושומרון, אלא את כל השטחים "שהועברו למינהל ישראלי מאז יוני 1967", לרבות רמת הגולן (ראו את רשימת האיחוד האירופי).
בעוד שהפרטים הספציפיים של כל אחת מתוכניות אלה טרם סוכמו, אמצעים אלה מייצגים הסלמה משמעותית בהגבלות הסחר הבינלאומיות עם רלוונטיות ישירה לחברות ישראליות ולשותפיהן הבינלאומיים. על חברות עם פעילויות הנוגעות לאזורים המושפעים – לרבות בשרשראות אספקה, נדל"ן, בנייה, שירותים פיננסיים או יצוא – לבחון בקפידה את חשיפתן ולעקוב אחר יישום הגבלות אלה בתחומי שיפוט מרובים
האיחוד האירופי – אימוץ רשימת הפיקוח המעודכנת לציוד ולטכנולוגיה דו-שימושיים
ביום 14 בספטמבר 2026, עדכנה הנציבות האירופית את רשימת הפיקוח על פריטים דו-שימושיים בנספח I לתקנה 821/2021. העדכון מטמיע בדין האירופי את החלטותיהם של משטרי הפיקוח הרב לאומיים ומחזק את הפיקוח האירופי על טכנולוגיות קריטיות. במסגרת זו, הורחב הפיקוח הבינלאומי על ציוד וחומרים מתקדמים לייצור ולבדיקת שבבים, מעבדים ורכיבי מחשוב מתקדמים, מדפסות תלת ממד המשמשות לחומרי נפץ, חומרים בעלי עמידות גבוהה לחום וטכנולוגיות מנועים. הרשימה תיכנס לתוקף לאחר תקופת בחינה של חודשיים. על חברות המייצאות פריטים דו-שימושיים, במיוחד במגזרי השבבים והמחשוב המתקדם, לבחון את הרשימה המעודכנת.
האיחוד האירופי – מאריך את סנקציות הקפאת הנכסים נגד רוסיה בשלוש שנים
ביום 22 בספטמבר 2026, מועצת האיחוד האירופי האריכה את סנקציות הקפאת הנכסים של האיחוד האירופי נגד רוסיה במסגרת החלטה 2014/145 בשלוש שנים, עד 22 בספטמבר 2029. ההארכה מאשרת את מחויבותו המתמשכת של האיחוד האירופי לשמירה על לחץ הסנקציות על רוסיה בעתיד הנראה לעין.
ארה"ב – יישום של כלל השותפים של BIS ממשיך לייצר אי וודאות
ביום 29 בספטמבר 2025 פרסמה BIS תקנה סופית המציגה את כלל השותפים, אשר מרחיב את תחולת רשימת הישויות ורשימת משתמשי הקצה הצבאיים (MEU) כך שיחולו באופן אוטומטי גם על ישויות זרות שבבעלות של 50% או יותר, במישרין או בעקיפין, של אחד או יותר מהצדדים הרשומים. הכלל מחיל על אותן ישויות את דרישות הרישוי ואת מדיניות הדחייה החלות על הצדדים הרשומים. הכלל מבוסס על כלל הבעלות של 50% של המשרד לבקרת נכסים זרים במשרד האוצר האמריקאי (OFAC), החל ביחס לרשימת האזרחים המיועדים במיוחד והחסומים (SDN List). נוסף על כך, BIS הוסיפה דגל אדום המחייב יצואנים לבצע בדיקת נאותות נוספת כאשר קיימת בעלות מיעוט משמעותית בידי גורם המופיע ברשימת הישויות או ברשימת ה-MEU.
בנובמבר 2025, כחלק משיחות הסחר עם סין, ארה"ב השעתה את התקנה לשנה. ב-10 בנובמבר 2026, כלל החברות המסונפות של לשכת התעשייה והביטחון (BIS) של משרד המסחר האמריקאי היה אמור להיות מיושם מחדש. לאחר מכן, ב-23 בספטמבר 2026, פורסמו דיווחים המציינים כי ארצות הברית וסין הסכימו להאריך את הסכם בוסאן עד ליום 10 בינואר 2027 – מסגרת הסחר בין ארה"ב לסין שבמסגרתה הושעה כלל החברות המסונפות. אם ההארכה תישאר בתוקף, יישומו מחדש של כלל החברות המסונפות, שתוכנן קודם לכן ל-10 בנובמבר 2026, יידחה בהתאם. על חברות להמשיך ולעקוב אחר ההתפתחויות ולשמור על מוכנות להחזרתו הסופית של הכלל.
ישראל – עדכון רשימות פעילי טרור מוכרזים
.רשימות הגורמים המוכרזים כפעילי טרור מטעם המט"ל עודכנה ביום 2 ביולי. מומלץ לוודא שתהליכי הסינון לוקחים בחשבון את הרשימה המעודכנת
ישראל – אגף הפיקוח על יצוא דו שימושי במשרד הכלכלה והתעשייה מעדכנת את רשימת הפיקוח על ציוד דו-שימושי
בסוף שנת 2025 פרסם הסדר וואסנאר את העדכון השנתי שלו לרשימות הפיקוח. בהתאם לצו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), תשס"ו–2006, אימץ אגף הפיקוח על היצוא הדו-שימושי במשרד הכלכלה את הרשימות המעודכנות, שנכנסו לתוקף בישראל ביום 1 באוקטובר 2026.
תקנות מוצעות
ארה"ב – מחוקקים שוקלים להאריך את הפיקוח האמריקאי על ציוד לייצור שבבים של מדינות בעלות ברית (חוק MATCH ותיקון NDAA 6585)
ביום 2 באפריל 2026, הוצג לבית הנבחרים האמריקאי חוק התאמות רב-צדדיות של בקרות טכנולוגיה על חומרה (MATCH Act, H.R. 8170). ביום 13 ביולי 2026 הוצע סעיף דומה מהותית בתור תיקון 6585 (סעיף 1094) לגרסת הסנאט של חוק אישור ההגנה הלאומית (NDAA).
הצעת החוק תחייב את לשכת התעשייה והביטחון (BIS) וסוכנויות נוספות לזהות את הבקרות של מדינות בעלות הברית על ציוד קריטי לייצור שבבים. במקרה שמדינות בעלות הברית לא אימצו פיקוח מספק בהתאם לסטנדרטים האמריקאיים, הפיקוח האמריקאי יחלו על הגבלת הציוד המיוצר שם.
החוק מתמקד בשני תחומים. הראשון הוא זיהוי כלי "נקודת חנק" החיוניים לייצור שבבים מתקדם ואיסור מכירתם ושירותם במדינות בעלות חשיבות (סין, קובה, איראן, צפון קוריאה, רוסיה ומדינות קבוצת D:5) עם חריגים למתקנים הנשלטים על ידי ארה"ב או בעלות הברית. השני הוא הטלת מגבלות בסגנון רשימת ישויות על כל המתקנים המופעלים על ידי CXMT, Hua Hong, Huawei, SMIC, YMTC כולל החברות הבנות והשותפות שלהן, כדי למנוע עקיפה דרך חברות קש.
שני הצעדים נמצאים בשלב חקיקתי מוקדם, והטקסט שלהם עשוי להשתנות משמעותית לפני החקיקה, אם בכלל ייושמו. ההשפעה הסבירה יותר בטווח הקצר היא לחץ עקיף על רגולטורים בעלי ברית, כולל ישראל, להרחיב את בקרות הייצוא של ציוד ייצור למחצה (SME) שלהם. ספקי ציוד ורכיבים ישראלים העובדים עם יצרניות שבבים סיניות צריכים לעקוב אחר ההתפתחויות הללו.
האיחוד האירופי – התייעצות ציבורית לבחינה מחדש של תקנת הפיקוח על יצוא דו-שימושי, תקנה 2021/821
ביום 23 ביולי, 2026, פרסם האיחוד האירופי קריאה להתייעצות ציבורית במטרה לבחון את תפקודה ואת יעילותה של תקנת הפיקוח האירופית על יצוא, תיווך והעברה של טכנולוגיות וטובין דו-שימושיים. הליך הבחינה, המעוגן בסעיף 26(4) לתקנה, מיועד לבחון את התאמת מסגרת הפיקוח להתפתחויות הטכנולוגיות והגאופוליטיות, תוך שימת דגש על סעיף 5 העוסק בפיקוח על טכנולוגיות סייבר התקפי וסייבר-מעקב, מגנוני הרישוי הכלליים , והפחתת הנטל הבירוקרטי על חברות. ההתייעצות פתוחה להגשת התייחסויות מצד חברות, מוסדות מחקר וארגונים בינלאומיים עד ליום 15 באוקטובר 2026, ופרסומה מהווה הזדמנות עבור יצואנים וחברות טכנולוגיה הפועלים מול השוק האירופי להשפיע על עיצוב מדיניות האכיפה ומשטרי הפיקוח בשנים הקרובות.
ישראל – אפ"י מפרסם את תקנות הפטור מרישיון שיווק ביטחוני
ביום 28 ביולי 2026 פרסם אפ"י להערות הציבור את טיוטת תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני), התשפ"ו-2026. התקנות החדשות נועדו להחליף את תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני), התשס"ח-2008. התקנות שואפות לצמצם את רשימת פעילויות השיווק הדורשות רישיון ולהפחית את הנטל הרגולטורי על היצואנים הביטחוניים.
השינוי המרכזי והמשמעותי ביותר בטיוטה הוא יצירת מסלול פטור חדש לשיווק מוצרים ברמת סיווג "שמור" (תחת מגבלות מדינת רישום ושימוש סופי), לצד מסלולים חדשים להרחבת רישיונות קיימים מול גורמי ביניים, מתן שירות ותחזוקה מרחוק מישראל, והצגת מוצרים מסווגים שעצם קיומם בלתי מסווג בתערוכות ובאמצעי התקשורת.
הטיוטה מהדקת חלק מהמסלולים הקיימים: היא קובעת דרישת סף נורמטיבית של "מדינת רישום" רשמית (אזרחות/התאגדות של הצד הנגדי), מוציאה מהפטור שיווק של ידע ביטחוני למטרות פיתוח, מגבילה פטורים לשירותים בחו"ל לציוד בלתי מסווג בלבד, ומגדירה קריטריונים צרים יותר למה שמהווה "כנס" ו"תערוכה". המשמעות המעשית עבור היצואנים תהיה העברה גדולה יותר של נטל הציות מהרגולטור לחברה..
ישראל – סוכנות החלל הישראלית פרסמה להערות הציבור את טיוטת חוק החלל
ביום 15 בספטמבר 2026, פרסמה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה להערות הציבור והתעשייה את טיוטת חוק החלל החיצון, התשפ"ו-2026. העיקרון המנחה בבסיס החוק הוא הטמעת אמנות בין-לאומיות בדין המקומי והסדרת הפעילות בחלל באמצעות מנגנון היתרים ורישוי סטטוטורי בניהול סוכנות החלל הישראלית. החוק מיועד בעיקרו לבעלי פלטפורמות ועצמי חלל (כגון מפעילים ובעלי לוויינים, משגרים וחלליות), ומסדיר חובות רישוי, רישום לאומי, עמידה בתקני בטיחות וסביבה, והסדרי אחריות וביטוח. תחילת חובת ההיתר מתוכננת להיכנס לתוקף בתוך שנה מיום פרסום החוק ברשומות.
טיוטת החוק וטופס הבקשה פתוחים לקבלת הערות הציבור והתעשייה עד ליום 13 בדצמבר 2026.
ישראל – משרד הכלכלה והתעשייה פרסם את טיוטת צו היבוא והיצוא (איסור יבוא רכיבים מסוימים לרחפנים) (הוראת שעה), התשפ"ז-2026
ביום 24 בספטמבר 2026 פרסם משרד הכלכלה והתעשייה להערות הציבור את טיוטת צו היבוא והיצוא (איסור ייבוא רכיבים מסוימים לרחפנים) (הוראת שעה), התשפ"ז-2026. מטרת הצו היא להטיל מגבלות ואיסורי יבוא, לרבות בייבוא אישי, על לייבוא רחפנים המונחים באמצעות סיב אופטי, חלקיהם, מכונות לליפוף סיבים ורכיבים אלקטרוניים נלווים להמרת אותות. הצו מקודם בהתאם להחלטת ראש הממשלה, שר הביטחון והקבינט המדיני-ביטחוני, על רקע סיכון ביטחוני מיידי של שימוש לרעה בכלים ואלה נגד כוחות הביטחון ותשתיות חיוניות, ואף קיבל פטור מהערכת השפעת רגולציה (RIA) בשל דחיפות חסויה בהתאם לחוות דעת המל"ל. האיסור לא יחול על "גורמים מאושרים" (כגון משרד הביטחון, צה"ל ומשטרת ישראל) או על מי שקיבל רישיון יבוא מיוחד משר הביטחון או מהרשות המוסמכת. טיוטת הצו פתוחה לקבלת הערות הציבור באתר החקיקה הממשלתי עד ליום 5 באוקטובר 2026 בשעה 14:00. פרסומה מחייב יבואנים, יצרנים ומפתחים בתחום הרחפנים והאופטרוניקה לבחון מחדש את מפרטי הרכיבים ואת שרשראות האספקה שלהם. הצו מתוכנן להיכנס לתוקף באופן מיידי ללא תקופת התארגנות כהוראת שעה ולתקופה של כשישה חודשים.
עדכוני אכיפה
בריטניה – OFSI הטיל קנס מנהלי בסך 4.7 מיליון ליש"ט בגין הפרות משטרי סנקציות
ביום 11 באוגוסט 2026 הודיע OFSI על הסדר עם CitiBank N.A., London Branch בגין הפרות של משטרי הסנקציות של בריטניה ביחס לרוסיה ולשחיתות גלובלית. בין פברואר 2022 ליולי 2025 עיבד הבנק תשלומים שבהם היו מעורבים אנשים ייעודיים, גופים שבבעלותם או בשליטתם של אנשים ייעודיים ובנקים רוסיים ייעודיים. OFSI זיהה חולשות בסינון סנקציות, בעיבוד תשלומים ובדיווח על הקפאת נכסים. אף שלא נמצאו ראיות להפרות מכוונות או לעקיפת סנקציות, OFSI הדגיש את הצורך בבקרות אפקטיביות, בדיווח במועד ובהערכות סיכונים מקיפות.
ארה"ב – OFAC הגיע להסכם פשרה עם חברת Rice Lawe Weighing Systems
ביום 12 באוגוסט 2026 הודיע המשרד לבקרת נכסים זרים במשרד האוצר האמריקאי (OFAC) על הגעה להסדר עם חברת Rice Lake Weighing Systems Inc. בגין 8 הפרות לכאורה של סנקציות איראניות. ההתנהלות כללה את חברת הבת האיטלקית של Rice Lake, Dini Argeo S.r.l., אשר ייצאה ציוד שקילה למפיץ באיחוד האמירויות הערביות בידיעה שהסחורה תיוצא מחדש למשתמש קצה איראני. ההסדר בסך 60,764 דולר כלל מכירות בין יולי 2019 לנובמבר 2021, במהלכן Dini מכרה ציוד שקילה בשווי של כ-121,527 דולר דרך מפיץ באיחוד האמירויות למשתמש קצה איראני. אירוע האכיפה מדגיש את האחריות שיש לחברות דרך חברות הבת והמפיצים שלהן, ואת הדרישה לשמור על תהליכי ציות נאותים, לרבות בדיקת מפיצים ומשתמשי קצה, שמירה על תנאי יצוא מחדש ברורים, ובדיקת נאותות מוגברת למניעת הסחה לנתיבי הסחה ידועים.
ארה"ב – משרד החוץ האמריקאי מודיע על הסדר בסך 36 מיליון דולר עם BAE Systems בגין הפרות יצוא ביטחוני
ביום 13 באוגוסט 2026, הודיע מנהל בקרת הסחר הביטחוני של משרד החוץ האמריקאי (DDTC) על הסכם פשרה עם חברת BAE Systems, Inc. שבמסגרתו תשלם החברה קנס אזרחי בסך 36 מיליון דולר בגין 104 הפרות של חוק בקרת יצוא הנשק (AECA) ושל תקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR). ההפרות כללו יצוא וייצוא מחדש של ציוד ביטחוני ונתונים טכניים למגוון מדינות ללא הרשאה מתאימה, מתן שירותים ללא רישיון מתאים וחריגה מתנאי ההרשאות שניתנו על ידי DDTC. כחלק מתנאי ההסכם, התחייבה החברה ליישם תוכנית תיקון הכוללת מינוי קצין ציות מיוחד, ביצוע ביקורות תקופתיות, ריענון הדרכות ציות וחיזוק הבקרות הפנימיות על נתונים טכניים והרשאות יצוא. אירוע אכיפה זה מדגיש את חשיבות הפיקוח המחמיר על טכנולוגיה ונתונים טכניים.
ארה"ב – BIS מסדיר ייצוא לא מורשה של Medical Technology Company לסין.
ביום 14 באוגוסט 2026 הודיעה לשכת התעשייה והביטחון במשרד המסחר האמריקאי (BIS) כי הגיעה להסדר אכיפה מנהלי עם חברת Plexon Inc., המפתחת ציוד ומערכות מתקדמות למחקר במדעי המוח. במסגרת ההסדר, שנועד ליישב טענות בדבר הפרות של תקנות מינהל הייצוא (EAR) הנוגעות לייצוא, ייצוא מחדש או העברה ללא רישיון של ציוד וטכנולוגיות מפוקחים, הסכימה החברה לשלם קנס אזרחי ולנקוט צעדים לחיזוק מנגנוני הציות הפנימיים שלה. בין פברואר 2022 לאוגוסט 2023 ייצאה Plexon, חברת טכנולוגיה אמריקאית קטנה בתחום מדעי המוח, מערכות הקלטה עצבית ואביזרים המסווגים תחת ECCN 4A994.k בשווי של כ-178,721 דולר, באמצעות מפיץ אסייתי, לאקדמיה למדעי הרפואה הצבאית של סין. ראוי לציין כי בשנת 2018 זיהתה BIS ממשקי מוח-מחשב ובינה מלאכותית למידול מוח כטכנולוגיות מתפתחות החיוניות לביטחון הלאומי של ארה"ב. ההסדר מדגיש כי גם טכנולוגיה מדעית ורפואית עשויה להיות כפופה למגבלות יצוא ולבקרות מוגברות.
ארה"ב – BIS מסדרת הפרות יצוא של חברת Container Manufacturing Ltd.
ביום 24 באוגוסט 2026, BIS הוציאה הסדר מנהלי שהטיל קנס אזרחי של 1,000,000 דולר על חברת Container Manufacturing Ltd. על עשר הפרות EAR שהתרחשו בין מרץ 2023 למרץ 2025. חברת Container Manufacturing Ltd. מתמחה באספקת כבשנים המשמשים לייצור ראשי פחיות משקאות מאלומיניום. ההפרות כללו יצוא של חלקי מתכת בשווי של כ-264,721 דולר המסווגים כ-EAR99, שהוגבלו בשל קודי HTS שלהם, ויוצאו למשתמש קצה רוסי ללא אישור נדרש, כולל משלוחים שהועברו דרך מתווכים באיחוד האמירויות ובטורקיה. BIS זיהתה מספר דגלים אדומים לא פתורים, כולל אזהרות בנק ותיאורי נמענים משונים, שלא נפתרו לפני המשלוח. ההסדר מחזק את המציאות שגם טכנולוגיה ברמה נמוכה עלולה להיות כפופה להגבלות מחמירות, ומדגיש את הצורך בסינון נכון ובטיפול בדגלים אדומים.
פסיקות בתי משפט
בית משפט השלום בתל אביב אישר סירוב בנק לקבל כספים שמקורם בבנק הנמצא תחת סנקציות בינלאומיות
ביום 17 בספטמבר 2026, פסק בית משפט השלום בתל אביב (בת"א 7827-10-24 משבץ נ' בנק מזרחי טפחות) כי סירוב בנק לקבל כספים שמקורם העסקי בבנק המופיע ברשימות הסנקציות הבינלאומיות הוא "סירוב סביר" לפי חוק הבנקאות. בית המשפט קבע כי שימוש בבנק או בחשבון שאינו מוכרז כ"צינור" להעברת כספים ממוסד תחת סנקציות מגלם סיכון לעקיפתן, וכי בדיקה פרטנית של מקור הכספים מצדיקה גם סירוב להפקדת מזומן שמקורו בפעילות זו. נקבע כי יישום מדיניות ציות להנחיות המפקח על הבנקים מהווה טעם מוצדק לסירוב, לצד החובה להקפיד על מתן תשובה מנומקת בכתב בזמן סביר. פסיקה זו מחזקת את הצורך לבחון את מקור הכספים ואת כל הגורמים בשרשרת ההעברה, מעבר לבדיקת המעביר והמקבל הישירים בלבד
מזכר זה מספק גישה להתפתחויות מהותיות עבור הרבעון השלישי של שנת 2026 בתחום רגולציית הסחר הבינלאומי. הוא מכיל רק סיכום ואינו מכסה את כל העדכונים שהתרחשו ברבעון זה. המידע במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד ואין להסתמך עליו במקרה מסוים ללא ייעוץ משפטי נוסף.
