לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחום הרגולציה הפיננסית בישראל, לחודש ינואר 2024, ובו תמצית של ידיעות רגולטוריות מהותיות לפעילויות נותני השירותים הפיננסיים השונים במשק הישראלי.
נותני שירותי תשלום וייזום תשלום | אסדרה בתחום הפיקדונות | איסור הלבנת הון ומימון טרור | עידוד הפעילות בשוק ההון
נותני שירותי תשלום וייזום תשלום
הצעת הוראה לחברות תשלומים לעניין שמירה והגנה על כספי לקוחות הוראה לחברות תשלומים, בעלי רישיון ייזום בסיסי ובעלי רישיון (31 בינואר 2024)
בהמשך לחקיקת חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023 ("החוק") רשות ניירות ערך פרסמה נוסח להערות הציבור לעניין שמירה והגנה על כספי לקוחות.
סעיף 24 לחוק קובע הוראות לעניין שמירה והגנה על כספי לקוחות אשר יועברו לחברות התשלומים לשם מתן שירותי תשלום, ובין היתר מסדיר את עקרון הפרדת כספי לקוחות החברה מכספי ונכסי חברת התשלומים עצמה, בקובעו חובה על חברת תשלומים לשמור כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם באופן נפרד אצל "גוף מנהל" (בנק, בנק הדואר, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון במדינת חוץ לפי רשימה שתקבע הרשות שנתון לפיקוח של גוף שהוסמך לפי דין לפקח על פעילות בנקאית באותה מדינה, או גוף אחר שקבע השר).
עיקרי ההוראה:
- הוראות לעניין נכסים העונים לדרישה הקבועה בחוק והם ברמת סיכון נמוכה ורמת נזילות גבוהה.
חברת התשלומים תהיה רשאית להשקיע את כספי לקוחותיה מבלי לקבל היתר מהרשות, וביניהם: פיקדונות לזמן קצוב, יחידות של קרן כספית ללא רכיב קונצרני, ניירות ערך נסחרים המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל וכן ניירות ערך כאמור המונפקים במדינות אחרות אשר לפחות שתיים מחברות הדירוג הבינלאומיות דירגו את המדינה בדירוג (AA-) ומעלה.
כן מוצע לקבוע תנאים נוספים שבהתקיימם רשאית חברת תשלומים לפנות לקבלת היתר מהרשות לצורך השקעה בנכסים נוספים (העומדים בכלל שנקבע בחוק), וכן מוצע לקבוע כי משך החיים הממוצע (מח"מ) של כספים ונכסים כאמור לא יעלה על 60 יום. - הוראות לעניין שמירה בבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי.
על אף החובה להפקיד את כספי הלקוחות בחשבון ייעודי בגוף מנהל, כנזכר לעיל, הרשות הוסמכה בחוק לקבוע את התנאים על פיהם יתאפשר לחברת תשלומים לשמור על כספי הלקוחות אצל בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או בתאגיד בשליטתו (נכון למועד זה, רק חברות כרטיסי האשראי וחברות הבנות שלהן העוסקות בקבלת פיקדונות).
לצורך האמור, מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להפקיד כספים בגוף כאמור, בהגבלות שלהלן:- חברת תשלומים תשמור אצל נותן שירותי התשלום יציבותי סכום כספי ששיעורו לא יעלה על 25% מסך כל כספי הלקוחות שהתקבלו מלקוחות או בעבורם
- שחברת התשלומים תוודא כי נותן שירותי התשלום יציבותי ישמור את כספי הלקוחות רק בגוף מנהל מסוג תאגיד בנקאי
- מסמך מדיניות ניהול כספי לקוחות שחברת השלומים נדרשת לגבש יכלול התייחסות מפורשת לשיעור ולהיקף הכספי המקסימאלי בו ניתן לשמור את כספי הלקוחות בחשבון בנותן שירותי תשלום יציבותי.
- ביטוח או ערבות
לצד "דרך המלך" של שמירת כספי הלקוחות לשמירה על כספי לקוחות המפורטת כאמור לעיל (סעיף 24(א)) ולצד החלופה של שמירה אצל נותן שירותי תשלום יציבותי (סעיף 24(ב)) לחוק, הוסמכה הרשות תחת סעיף 24(ד) להתיר לחברת תשלומים להחזיק את כספי הלקוחות (כולם או חלקם) בצורה של ביטוח או ערבות של תאגיד בנקאי או גוף מוסדי.
יצוין כי על פי סעיף 24(ד)(3) לחוק הגדרת "חברת תשלומים" לעניין הוראות הביטוח מצומצמות יותר וכוללת אך ורק: "חברת תשלומים שסכום הכספים שהיא מנהלת או נדרשת להעביר אל לקוחותיה או מהם, לשם מתן שירותי תשלום, אינו עולה על עשרה מיליארד שקלים חדשים, ואינה נותנת ללקוח ריבית על יתרת הזכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת ממשך קיומה של יתרת זכות בחשבון התשלום".
חלופה זו כפופה להיתר פרטני מצד הרשות. בין היתר, ההוראות המוצעות במסגרת הטיוטה כוללות דרישה כי היקף הכיסוי של הביטוח או הערבות יהיה גבוה מהסכום שעל החברה לשמור, כדי לאפשר לה התמודדות עם גידול ביתרת כספי הלקוחות, וכי בחוזה הביטוח או הערבות לא יכללו החרגות, התניות או הגבלות, ובפרט לא כאלו שמבחינות בין האירועים שהובילו לחדלות פירעון או יכלול צורך בהשתתפות עצמית לשם מימוש הפוליסה. - הסדרים ומנגנונים ארגוניים:
בכדי לחזק את עיקרון ההפרדה של כספי הלקוחות לכספי ונכסי החברה, תוך צמצום הסיכון לנזק לכספי הלקוחות עקב מרמה כשל או רשלנות מוצע לעגן הסדרים ומנגנונים ארגוניים. כגון:- כללים בנוגע למועד לאופן בו על חברת התשלומים להפקיד את כספי הלקוחות;
- הליך התאמת ספרים , לפחות פעם ביום;
- קבלת דוח ביקורת של מבקר חיצוני לעניין עמידה בהוראות הדין לעניין שמירת כספי לקוחות ובדבר נאותות תהליך התאמת הספרים;
- חובת גיבוש מדיניות כוללת שתאושר על-ידי הדירקטוריון;
- חובת מינוי נושא משרה בכירה שיהיה אחראי על ציות החברה להוראות;
- וכן חובה לבצע הערכת סיכונים בקשר עם גופים בהם נשמרים כספי הלקוחות בטרם ההתקשרות עמם ועל בסיס שוטף.
- תשלום ריבית
החוק אינו מונע מחברות תשלומים לשלם ללקוחותיה ריבית, כולה או חלקה, ללקוחותיהם, כאשר טיוטת ההוראה קובעת את ההנחיות והעקרונות שעל חברת התשלומים לעמוד בהם אם ברצונה לשלם ריבית כאמור, לדוג' גיבוש מדיניות תשלום ריבית ברורה ושקופה, גיבוש בקרות פנימיות וחיצוניות להבטחת נאותות תהליך הזכאות ותשלום הריבית, העמדת הון עצמי נוסף (בהתאם להצעת הרשות לעניין העמדת הון עצמי ביטוח ובטוחה), כאשר האינטרס העליון של חברת השלומים הינו מתן שירות תשלום ולא יצירת ריבית ללקוחותיה.
בנק ישראל מפרסם סקירה על העדפות השימוש באמצעי התשלום בישראל (10 בינואר 2024)
על מנת לבחון את התנהגות הצרכנים בשוק התשלומים, ביצעה מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל סקר שמטרתו להבין כיצד יעדיפו אוכלוסיות שונות לשלם או לקבל תשלום במגוון תרחישים.
- כרטיסי החיוב והמזומן מדורגים כאמצעי התשלום האהודים ביותר על הצרכן הישראלי והנפוצים ביותר כיום במשק. אחריהם מדורגים ההעברה הבנקאית ויישומוני התשלום. יישומון התשלום נתפס כאחד מאמצעי התשלום הנוחים;
- שיעור של 42% מסך הכספים שמועבר ביישומוני תשלום מיועד לתשלום עבור שירותים ומוצרים מבתי עסק (P2B – Person to Business);
- בקרב האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית, העדפות השימוש וביצוע עסקה בפועל ביישומוני התשלום היו ברמה נמוכה משמעותית בהשוואה לשאר פלחי האוכלוסייה;
- נמצא כי רמת ההשכלה של המשתמשים הייתה השפעה מינורית בלבד על העדפות השימוש ביישומוני התשלום;
- רוב המשתמשים ביישומוני התשלום משלמים או מקבלים תשלומים באמצעות היישומונים באופן קבוע ולא באופן חד פעמי;
- המשתמשים הביעו יותר רצון לבצע תשלום ביישומון כשהעסקה היא בסכום נמוך. נתון זה חזר על עצמו הן עבור יחידים כמקבלי תשלום/כמשלמים והן עבור בתי עסק כמקבלי תשלום/כמשלמים;
- דפוסי ההעדפות של בתי עסק ושל יחידים בשימוש ביישומונים להעברת תשלום לא שונים זה מזה באופן מהותי.
אסדרה בתחום הפיקדונות
חדש – צעד נוסף להגברת התחרות על הפיקדונות המוצעים על ידי המערכת הבנקאית (28 בפברואר 2024)
בהמשך לצעדים שמקדם בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים פרסם להערות הציבור שתי טיוטות הוראה חדשות, שנועדו להמשיך לעודד את התחרות בתחום הפיקדונות ולשפר את הצעות הערך שמקבלים הלקוחות.
- הטיוטה הראשונה היא עדכון להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 417 "פעילות תאגיד בנקאי במערכת סגורה". המערכת הסגורה מאפשרת הפקדת פיקדון בתאגיד בנקאי בו לא מנוהלת פעילותו הבנקאית השוטפת של הלקוח, בקלות רבה יותר. עדכון ההוראה נועד לשפר את המערכת הסגורה, ולעודד תאגידים בנקאיים לעשות בה שימוש גדול יותר. זאת, בין היתר, הסרת החסם המחייב להחזיר כספים לחשבון המקור בתום תקופה וכי לבקשת לקוח ניתן להותיר את הכספים לצורך הפקדתם לתקופה נוספת. כמו כן, בוצעו התאמות נוספות שנועדו לעדכן את דרישות ההוראה ולייעל את תהליכי העבודה לאיתור לקוח במקרה שלא ניתן להחזיר את הכספים
- הטיוטה השנייה היא פרסום הוראת ניהול בנקאי תקין חדשה בנושא "פרסום שיעורי ריבית על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון", הכוללת הנחיות למערכת הבנקאית בנוגע להצגת המידע על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון. במסגרת הטיוטה נקבעו כללים ומבנה אחיד להצגת המידע לציבור, תוך הגברת השקיפות ופישוט הפרסום של שיעורי הריבית על פיקדונות ויתרות זכות בחשבון. כך למשל יש לציין כי המידע הוא לפני חישוב מס רווחי הון, נקבעו כללים לאופן הצגת ריבית משתנה ועוד. כמו כן, נקבעה בהוראה חובה להציע ללקוחות מנגנון חיפוש, שיאפשר ללקוחות לקבל מידע ממוקד העונה על צרכיהם אודות סוגי הפיקדונות המוצעים.
איסור הלבנת הון ומימון טרור
פורסמה טיוטת תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מהרשות המוסמכת למטה ללוחמה כלכלית בטרור) להערות הציבור (18 בינואר 2024)
משרד המשפטים פרסם טיוטת תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מהרשות המוסמכת למטה ללוחמה כלכלית בטרור), התשפ"ד-2024 להערות הציבור, על מנת להסדיר כיצד המידע מועבר
בחודש נובמבר 2023 פורסם ברשומות תיקון לחוק איסור הלבנת הון (מס' 33) המסמיך את הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (להלן: "הרשות") להעביר מידע ממאגר המידע שברשותה למטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הבטחון. החוק מסמיך את שר המשפטים לקבוע כללים לבקשת המידע בהם ייקבעו, בין השאר, דרכי השימוש במידע, אבטחתו ושמירת סודיותו.
התקנות מסדירות היבטים טכניים בנוגע לבקשת המידע ואופן העברתו ובכלל זה: אופן הגשת בקשת המידע על ידי המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור, מיהו הגורם המוסמך לפנות בבקשה, הפרטים שעליו לציין בבקשה, מועדים להחלטת ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, דרכי העברת המידע וסודיותו.
עידוד הפעילות בשוק ההון
תזכיר חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2023 (1 בינואר 2024)
משרד האוצר פרסם תזכיר שמטרתו לקדם חבילה של צעדים מיידים במטרה לעודד את הפעילות בשוק ההון, לגוון את אפיקי ההשקעה והמימון ולשכלל את שוק ההון לאור נזקי הלחימה הממושכת במסגרת מלחמת "חרבות ברזל".
במסגרת התזכיר, מוצע לקדם חבילה של צעדים מיידים במטרה לעודד את הפעילות בשוק ההון, לגוון את אפיקי ההשקעה והמימון ולשכלל את שוק ההון. התזכיר המוצע עוסק במספר תיקונים שונים שנבחנו על-ידי רשות ניירות ערך בשנים האחרונות בתחומים שתחת פיקוחה – הרחבת המכשיר של ניירות ערך מסחריים (נעמי"ם) למימון פעילותם של תאגידים; הרחבת האפשרות של רישום למסחר של חברות רישום כפול בבורסה בישראל; הקמת תשתית ליצירת קרנות נאמנות אלטרנטיביות והגברת העניין והפעילות בשוק ההון באמצעות פעילות של ייעוץ כללי, ובפרט אנליזות, שינתנו על ידי בעלי רישיון או גורמים המפוקחים על ידי הרשות.
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075356.
בברכה,
מחלקת רגולציה פיננסית,
שבלת ושות'
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף
